וילון מכניס ערבית ומוציא שחרית - רקיע הוא יסוד שמאירים בו שמש וירח
פנחס · שבעה רקיעים - סוד השחקים הטוחנים מן לצדיקים ורקיע היסוד המאיר בשמש וירח · מאמר 70 · פיסקה 2 · דף רלו ע"א
לשון הזוהר
וִילוֹן, דְּבֵיהּ מַכְנִיס עַרְבִית וּמוֹצִיא שַׁחֲרִית. רָקִיעַ, אִיהוּ יְסוֹד. דְּבֵיהּ נַהֲרִין שִׁמְשָׁא וְסִהֲרָא, דְּאִיהוּ עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, יז). וְצַדִיק אוֹת, בֵּין נֶצַח וְהוֹד. וְעֵדוּת, בֵּין תִּפְאֶרֶת וּמַלְכוּת.
תרגום
וִילוֹן, שֶׁבּוֹ מַכְנִיס עַרְבִית וּמוֹצִיא שַׁחֲרִית. רָקִיעַ הוּא יְסוֹד, שֶׁבּוֹ מְאִירִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ, שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וּשְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ׳ (בראשית א, יז) - וְצַדִּיק הוּא אוֹת בֵּין נֵצַח וְהוֹד, וְעֵדוּת בֵּין תִּפְאֶרֶת וּמַלְכוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וילון, דביה מכניס ערבית ומוציא שחרית. רקיע, איהו יסוד. דביה נהרין שמשא וסהרא, דאיהו עמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה. הדא הוא דכתיב, ׳ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׳ (בראשית א, יז). וצדיק אות, בין נצח והוד. ועדות, בין תפארת ומלכות.
התרגום: וילון, שבו מכניס ערבית ומוציא שחרית. רקיע הוא יסוד, שבו מאירים השמש והירח, שהוא עמודא דאמצעיתא ושכינה תחתונה. זהו שכתוב ׳ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׳ (בראשית א, יז) - וצדיק הוא אות בין נצח והוד, ועדות בין תפארת ומלכות.
מן המפרשים
אור יקר: בין נצח והוד ובסבתם ובחינתם יקרא אות, והוא.
קרני אור: דאיהו דאיהו. ר"ל השמשא וסיהרא הם ' עמודא דאמצעיתא ' כו', וק"ל:
הסולם: וילון דביה מכניס וכו': רקיע הראשון שהוא מלכות, נקרא וילון, משום שבו מכניס השפע בערב, ומוציא, דהיינו שמשפיע, בשחרית שאז זמן ההשפעה. והשני שנקרא רקיע הוא יסוד, שבו מאירים השמש והלבנה, שהם עמוד האמצעי, דהיינו ת"ת, ושכינה התחתונה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: