אם זכאים האברים יורד רוח הקדש בסלם הגרון בכמה רוחות קדושות עולות כנגד הבלי הלב
פנחס · הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה · מאמר 69 · פיסקה 34 · דף רלה ע"ב
לשון הזוהר
אִי זַכָּאן אֵבָרִין דְּבַר נָשׁ בְּפִקּוּדִין דַּעֲשֵׂה דְּמַלְכָּא עִלָּאָה דְּאִיהוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, נָחִית בְּסֻלָּם, דְּאִיהוּ גָּרוֹן, בְּכַמָּה רוּחִין קַדִישִׁין, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, ׳עוֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת׳ (תהילים קד, ד) וְסַלְּקִין לָקֳבֵל אִלֵּין הֲבָלִים דְּלִבָּא, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, ׳מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לוֹהֵט׳. וְעָלַיְיהוּ אִתְּמַר ׳קוֹל יְדוָֹ"ד חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהילים כט, ז). בְּגִין דְּלִיבָּא אֲדֹנָי, דְּמִנֵּיהּ סַלְּקִין ׳לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ בְּפוּמָא דְּאִיהוּ יְדוָֹ"ד, דְּנַחְתִּין עִמֵּיהּ כַּמָה רוּחִין דִּקְדוּשָּׁה, מֵאַרְבַּע אַתְוָון יְהוָֹה. דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ, ׳כֹּה אָמַר׳ (יחזקאל לז, ט) יְדוָֹ"ד ׳מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ׳.
תרגום
אִם זַכָּאִים הָאֵיבָרִים שֶׁל הָאָדָם בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, שֶׁהוּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, יוֹרֵד בְּסֻלָּם, שֶׁהוּא הַגָּרוֹן, בְּכַמָּה רוּחוֹת קְדוֹשׁוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן ׳עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת, וְעוֹלִים לְעֻמַּת אֵלּוּ הַהֲבָלִים שֶׁל הַלֵּב׳, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קד) - עֲלֵיהֶם מְשָׁרְתָיו אֵשׁ לֹהֵט - ׳וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר׳ (תהלים כט) קוֹל יְהֹוָ"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ - ׳מִשּׁוּם שֶׁהַלֵּב אֲדנָי, שֶׁמִּמֶּנּוּ עוֹלִים לַהֲבוֹת אֵשׁ בַּפֶּה, שֶׁהוּא יְהֹוָ"ה, שֶׁיּוֹרְדוֹת עִמּוֹ כַּמָּה רוּחוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יְהֹוָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶן׳ (תהלים כט, ז) כֹּה אָמַר יְהֹוָ"ה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אי זכאן אברין דבר נש בפקודין דעשה דמלכא עלאה דאיהו רוח הקדש, נחית בסלם, דאיהו גרון, בכמה רוחין קדישין, דאתמר עלייהו, ׳עושה מלאכיו רוחות׳ (תהילים קד, ד) וסלקין לקבל אלין הבלים דלבא, דאתמר עלייהו, ׳משרתיו אש לוהט׳. ועלייהו אתמר ׳קול ידו"ד חוצב להבות אש׳ (תהילים כט, ז). בגין דליבא אדני, דמניה סלקין ׳להבות אש׳ בפומא דאיהו ידו"ד, דנחתין עמיה כמה רוחין דקדושה, מארבע אתוון יהוה. דאתמר עלייהו, ׳כה אמר׳ (יחזקאל לז, ט) ידו"ד ׳מארבע רוחות באי הרוח׳.
התרגום: אם זכאים האיברים של האדם במצוות עשה של המלך העליון, שהוא רוח הקדש, יורד בסלם, שהוא הגרון, בכמה רוחות קדושות, שנאמר עליהן ׳עשה מלאכיו רוחות, ועולים לעמת אלו ההבלים של הלב׳, שנאמר (תהלים קד) - עליהם משרתיו אש להט - ׳ועליהם נאמר׳ (תהלים כט) קול יהו"ה חצב להבות אש - ׳משום שהלב אדני, שממנו עולים להבות אש בפה, שהוא יהו"ה, שיורדות עמו כמה רוחות של קדשה מארבע אותיות יהוה, שנאמר עליהן׳ (תהלים כט, ז) כה אמר יהו"ה מארבע רוחות באי הרוח.
מן המפרשים
אור יקר: עושה מלאכיו רוחות שהם מלאכים עולים מצד להבות אש כדמסיק ויורדים מצד רוחות כדמסיק, וסלקין לקכלא לון וכו׳, הענין בסוד שם יהו״ה היורד אל המלכות שם אדנ״י, ושם אדני עולה לנגדו, הזכר ענפיו ממעלה למטה והנקבה ענפיה ממטה למעלה, משרתיו…
קרני אור: אי זכאין אברין אי זכאין אברין כו'. זוכין ג"כ:
הסולם: אי זכאן אברין וכו': אם זוכים האברים של האדם במצות המלך העליון, שהוא רוח הקדוש יורד בסולם, שהוא גרון, בכמה רוחות קדושים, שנאמר עליהם עושה מלאכיו רוחות. ועולים, לקבל ההבלים שבלב, שנאמר עליהם, משרתיו אש לוהט. ועליהם נאמר, קול ה'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: