ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 69: הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה › פיסקה 29 (רלה ע"א)

הלב כסא דין ארבע חיות שלוחיו שתי כנפי ראה ושתי כליות מקבלות עליהם המלך רוח חכמה ובינה

פנחס · הלב אש שורף וכנפי ראה מקררות - סוד איברי הגוף הפנימיים בקרבן ובתפלה כמרכבה שלמה · מאמר 69 · פיסקה 29 · דף רלה ע"א

לשון הזוהר

דְּלִבָּא אִיהוּ כִּסֵּא דִּין, אַרְבַּע חֵיוָן שְׁלִיחָן דִּילֵיהּ. תְּרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, וּתְרֵין כֻּלְּיָין, דְּכַנְפֵי רֵיאָה ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְּמָעְלָה׳, לְקַבְּלָא עָלַיְיהוּ מַלְכָּא, דְּאִיהוּ ׳רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב). דְּיָתִיב עַל כֻּרְסְיָיא, דְּאִיהוּ לִבָּא, דְּכָל אִינּוּן דְּפִיקִין מִתְנַהֲגִין אֲבַּתְרֵיהּ, כְּחַיָּילִין בָּתַר מַלְכֵיהוֹן.

תרגום

הַלֵּב הוּא כִּסֵּא דִין, אַרְבַּע חַיּוֹת שְׁלוּחִים שֶׁלּוֹ. שְׁתֵּי כַּנְפֵי רֵאָה וּשְׁתֵּי כְלָיוֹת. שֶׁעַל כַּנְפֵי רֵאָה נֶאֱמַר ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה׳ - לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם אֶת הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא ׳רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה'׳ (ישעיה יא, ב). שֶׁיּוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא, שֶׁהוּא הַלֵּב, שֶׁכָּל אוֹתָם דְּפָקִים מִתְנַהֲגִים אַחֲרָיו כְּחַיָּלִים אַחַר מַלְכָּם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דלבא איהו כסא דין, ארבע חיון שליחן דיליה. תרין כנפי ריאה, ותרין כליין, דכנפי ריאה ׳ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה׳, לקבלא עלייהו מלכא, דאיהו ׳רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו"ה׳ (ישעיהו יא, ב). דיתיב על כרסייא, דאיהו לבא, דכל אינון דפיקין מתנהגין אבתריה, כחיילין בתר מלכיהון.

התרגום: הלב הוא כסא דין, ארבע חיות שלוחים שלו. שתי כנפי ראה ושתי כליות. שעל כנפי ראה נאמר ׳ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה׳ - לקבל עליהם את המלך, שהוא ׳רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'׳ (ישעיה יא, ב). שיושב על כסא, שהוא הלב, שכל אותם דפקים מתנהגים אחריו כחילים אחר מלכם.

מן המפרשים

אור יקר: עצה וגבורה, רוח דעת הוא בעצמו, ויראת ה׳ במלכות והוא כלול מהכל, דכל דפיקין הפעולות והנהגות שהמלכות פועלת חסד או דין וכיוצא הכל ברצון בעלה, ולפי זה אכתריה ירצה אחר הרוח, ואפשר לפרשו על הלב, ודפיקין יהיה הרוח הנושב ממטה למעלה…

קרני אור: מלכא דאיהו רוח מלכא דאיהו רוח כו'. משמע מזה דרוח הוא מלכא, ולבא הוא כורסיא:

הסולם: דלבא איהו כסא וכו': כי הלב הוא כסא דין, ארבע חיות שהן שליחים שלו, הן ב' כנפי ריאה וב' כליות, שהם חו"ג ונו"ה, שכנפי ריאה ה"ס ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כדי לקבל עליהם המלך, שהוא רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: