ערב רב שאור שבעסה מעכבים בגלות את ישראל יותר מעעכומ - שהם דבקים בישראל כשאור בעסה
פנחס · טחול שוחק - סוד ארס הטחול וכעס הכבד, וערב רב המעכב את ישראל כשאור בעסה · מאמר 63 · פיסקה 2 · דף רלב ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דְּעֵרֶב רַב אִינּוּן שְׂאוֹר שֶׁבָּעִיסָה, וְאִינּוּן אוּמִין דְּעָלְמָא דַּמְיָין לְמוֹץ, יַתִּיר מְעַכְּבִין בְּגָלוּתָא עֵרֶב רַב לְיִשְׂרָאֵל, מֵאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ רַבָּנָן, מִי מְעַכֵּב. שְׂאוֹר שֶׁבָּעִיסָּה מְעַכֵּב. דְּאִינּוּן דְּבֵקִין בְּיִשְׂרָאֵל, כַּשְּׂאוֹר בַּעִיסָּה. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, לָאו אִינּוּן אֶלָּא ׳כַּמּוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׳ (תהילים א, ד).
תרגום
וּמִשּׁוּם שֶׁעֵרֶב רַב הֵם שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, וְאֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם דּוֹמִים לְמֹץ, יוֹתֵר מְעַכְּבִים בַּגָּלוּת הָעֵרֶב רַב אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ חֲכָמִים, מִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב. שֶׁהֵם דְּבֵקִים בְּיִשְׂרָאֵל כִּשְׂאוֹר בָּעִסָּה. אֲבָל אֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֵינָם כֵּן, אֶלָּא ׳כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ׳ (תהלים א, ד).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה, ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ, יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל, מאומין עובדי כוכבים ומזלות. כמה דאוקמוה רבנן, מי מעכב. שאור שבעיסה מעכב. דאינון דבקין בישראל, כשאור בעיסה. אבל אומין עובדי כוכבים ומזלות, לאו אינון אלא ׳כמוץ אשר תדפנו רוח׳ (תהילים א, ד).
התרגום: ומשום שערב רב הם שאור שבעסה, ואלו אמות העולם דומים למץ, יותר מעכבים בגלות הערב רב את ישראל מאמות עובדי כוכבים ומזלות. כמו שפרשוהו חכמים, מי מעכב? שאור שבעסה מעכב. שהם דבקים בישראל כשאור בעסה. אבל אמות עובדי כוכבים ומזלות אינם כן, אלא ׳כמץ אשר תדפנו רוח׳ (תהלים א, ד).
מן המפרשים
הסולם: ובגין דערב רב וכו': ומשום שהערב רב הם שאור שבעיסה, דהיינו שנתערבו בישראל כמו שאור בעיסה. ואומות העולם דומות למוץ, הערב רב מעכבים את ישראל בגלות יותר מן האומות עכו"ם. כמו שהעמידו חכמים, מי מעכב, שאור שבעסה מעכב ( ברכות יז. ) כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: