אמא עליונה תקיעה מצד אברהם שברים מצד יצחק תרועה מצד יעקב - שכינה קשר כלם
פנחס · יתרת מן הכבד - סוד שופר ראש השנה כנגד קנה ווֵשט ומתיקת השטן בתקיעה שברים תרועה · מאמר 61 · פיסקה 7 · דף רלב ע"א
לשון הזוהר
וְאִימָּא עִלָּאָה אִיהִי תְּקִיעָה, מִסִּטְרָא דְּאַבְרָהָם. שְׁבָרִים, מִסִּטְרָא דְּיִצְחָק. תְּרוּעָה, מִסִּטְרָא דְּיַעֲקֹב. שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, קֶשֶׁר דְּכֻלְּהוּ. דְּהַיְינוּ: ק' תְּקִיעָה. ש' שְׁבָרִים. ר' תְּרוּעָה. וְכֻלְּהוּ מְשֻׁלָּשִׁין לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳קְדוּשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ׳. דְּלֵית קָלָא יָכִיל לְנָפְקָא לְבַר, אֶלָּא מִן הַפֶּה. אוּף הָכִי, לֵית לְאַפְרְשָׁא שְׁכִינְתָּא מִן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳קוֹל יהו"ה חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהילים כט, ז). וּשְׁכִינְתָּא תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְאִינּוּן סִימָנִין, קשר"ק קש"ק קר"ק. (עד כאן). נַטְלִין שׁוֹפָר, לְאִתְּעָרָא בֵּיהּ, תְּרוּעָה וּתְקִיעָה, דִּינָא קַשְׁיָא בְּרַחֲמֵי, וּשְׁבָרִים דִּינָא קַשְׁיָא בְּלָא רַחֲמֵי (ס"א דינא רפיא ברחמי) וּכְדֵין הָכִי יִתְּעֲרוּ לְעֵילָּא לְאִתְעָרְבָא דָּא בְּדָא.
תרגום
וְאִמָּא עֶלְיוֹנָה הִיא תְּקִיעָה, מִצִּדּוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. שְׁבָרִים מִצִּדּוֹ שֶׁל יִצְחָק. תְּרוּעָה מִצִּדּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. שְׁכִינָה תַּחְתּוֹנָה קֶשֶׁר שֶׁל כֻּלָּם. כְּלוֹמַר, אוֹת ק' - תְּקִיעָה. אוֹת ש' - שְׁבָרִים. אוֹת ר' - תְּרוּעָה. וְכֻלָּם מְשֻׁלָּשִׁים לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב קְדֻשָּׁה לְךְ יְשַׁלֵּשׁוּ. שֶׁאֵין קוֹל יָכוֹל לָצֵאת הַחוּצָה אֶלָּא מִן הַפֶּה. אַף כָּךְ אֵין לְהַפְרִיד הַשְּׁכִינָה מהקב"ה. שהקב"ה נֶאֱמַר בּוֹ, ׳קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ׳ (תהלים כט, ז) - וְהַשְּׁכִינָה - תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְאֵלּוּ סִימָנִים: קשר"ק, קש"ק, קר"ק. וּבַחִבּוּר הַקַּדְמוֹן. (עַד כָּאן). לוֹקְחִים שׁוֹפָר לְעוֹרֵר בּוֹ תְּרוּעָה וּתְקִיעָה, דִּין קָשֶׁה בְּרַחֲמִים, וּשְׁבָרִים - דִּין קָשֶׁה בְּלִי רַחֲמִים (דִּין רָפֶה בְּרַחֲמִים), וְאָז כָּךְ יְעוֹרְרוּ לְמַעְלָה לְהִתְעָרֵב זֶה בָּזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ואימא עלאה איהי תקיעה, מסטרא דאברהם. שברים, מסטרא דיצחק. תרועה, מסטרא דיעקב. שכינתא תתאה, קשר דכלהו. דהיינו: ק' תקיעה. ש' שברים. ר' תרועה. וכלהו משלשין לגבי שכינתא, הדא הוא דכתיב, ׳קדושה לך ישלשו׳. דלית קלא יכיל לנפקא לבר, אלא מן הפה. אוף הכי, לית לאפרשא שכינתא מן קודשא בריך הוא. דקודשא בריך הוא אתמר ביה, ׳קול יהו"ה חוצב להבות אש׳ (תהילים כט, ז). ושכינתא תפלת כל פה. ואינון סימנין, קשר"ק קש"ק קר"ק. (עד כאן). נטלין שופר, לאתערא ביה, תרועה ותקיעה, דינא קשיא ברחמי, ושברים דינא קשיא בלא רחמי (ס"א דינא רפיא ברחמי) וכדין הכי יתערו לעילא לאתערבא דא בדא.
התרגום: ואמא עליונה היא תקיעה, מצדו של אברהם. שברים מצדו של יצחק. תרועה מצדו של יעקב. שכינה תחתונה קשר של כלם. כלומר, אות ק' - תקיעה. אות ש' - שברים. אות ר' - תרועה. וכלם משלשים לגבי השכינה. זהו שכתוב קדשה לך ישלשו. שאין קול יכול לצאת החוצה אלא מן הפה. אף כך אין להפריד השכינה מהקב"ה. שהקב"ה נאמר בו, ׳קול ה' חצב להבות אש׳ (תהלים כט, ז) - והשכינה - תפלת כל פה. ואלו סימנים: קשר"ק, קש"ק, קר"ק. ובחבור הקדמון. (עד כאן). לוקחים שופר לעורר בו תרועה ותקיעה, דין קשה ברחמים, ושברים - דין קשה בלי רחמים (דין רפה ברחמים), ואז כך יעוררו למעלה להתערב זה בזה.
מן המפרשים
מקדש מלך: תרועה ותקיעה דינא קשייא ברחמי נ"ב יצחק ממותק ביעקב. עכ"ל ור"ל שתרועה היא דינא קשיא. כמש"ל יללותא דינא תקיפא. וכשמתחברת עם התקיעה שהיא רחמים אזי דינא קשיא ברחמי. ושברים דינא קשיא בלא רחמי קשה דלעיל אמר גנוחי גנח רפייא: ובשלמא…
הסולם: ואימא עלאה איהי וכו' : ואמא עלאה היא תקיעה מצד אברהם שהוא חסד. שברים מצד יצחק שהוא גבורה. תרועה מצד יעקב, שהוא ת"ת. שכינה התחתונה, שהיא מלכות, היא קשר של כולם. כי היא מקבלת את כולם. קש"ר הוא ראשי תיבות, תקיעה שברים תרועה. כי…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: