ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 61: יתרת מן הכבד - סוד שופר ראש השנה כנגד קנה ווֵשט ומתיקת השטן בתקיעה שברים תרועה › פיסקה 3 (רלא ע"ב)

מתוך הכבד ויותרתו יוצאת מרה חרב מלאך המות - וביום ראש השנה המשטין אוסף חובות והאברים בצרה

פנחס · יתרת מן הכבד - סוד שופר ראש השנה כנגד קנה ווֵשט ומתיקת השטן בתקיעה שברים תרועה · מאמר 61 · פיסקה 3 · דף רלא ע"ב

לשון הזוהר

מִגּוֹ כָּבֵד, וְיוֹתֶרֶת דִּילָהּ, נַפְקַת מָרָה, וְאִיהִי חַרְבָּא דְּמַלְאָךְ הַמָּוְת, דְּנַפְקוּ מִנָּהּ טִפִּין מְרִירָן לְקַטְלָא בְּנֵי נָשָׁא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד). וְאִיהִי תַּלְיָא בַּכָּבֵד, כָּל מַרְעִין וּמוֹתָא בֵּיהּ תַּלְיָין. וְהַהוּא יוֹמָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה (משטנא) מְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, לְמִכְנַשׁ כָּל חוֹבֵי עָלְמָא וּכְדֵין כָּל אֵבָרִין דְּאִינּוּן יִשְׂרָאֵל, אִינּוּן בְּעָאקוּ, דְּאִינּוּן אֵבָרֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא, ׳נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז), שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא. וּכְדֵין כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעָאקוּ, וְנַטְלֵי שׁוֹפָר לְאַתְּעָרָא בֵּיהּ הַהוּא תְּקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה.

תרגום

מִתּוֹךָ הַכָּבֵד וְהַיּוֹתֶרֶת שֶׁלָּהּ יוֹצֵאת מָרָה, וְהִיא חֶרֶב שֶׁל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁיּוֹצְאוֹת מִמֶּנָּה טִפּוֹת מָרוֹת לַהֲרֹג לִבְנֵי אָדָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה׳ (משלי ה, ד). וְהִיא תְּלוּיָה בַּכָּבֵד, וְכָל הֶחֳלָאִים וְהַמִּיתוֹת תְּלוּיוֹת בּוֹ. וְאוֹתוֹ יוֹם שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה (המשטין) מְשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם לֶאֱסֹף אֶת כָּל חוֹבוֹת הָעוֹלָם, וְאָז כָּל הָאֵיבָרִים, שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל, הֵם בְּצָרָה, שֶׁהֵם אֵיבָרִים שֶׁל הַמַּטְרוֹנִיתָא, שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז) - הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה. וְאָז כָּל יִשְׂרָאֵל בְּצָרָה, וְלוֹקְחִים שׁוֹפָר לְעוֹרֵר בּוֹ אוֹתָהּ תְּקִיעָה וּשְׁבָרִים וּתְרוּעָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מגו כבד, ויותרת דילה, נפקת מרה, ואיהי חרבא דמלאך המות, דנפקו מנה טפין מרירן לקטלא בני נשא. הדא הוא דכתיב, ׳ואחריתה מרה כלענה׳ (משלי ה, ד). ואיהי תליא בכבד, כל מרעין ומותא ביה תליין. וההוא יומא דראש השנה (משטנא) משטטא בעלמא, למכנש כל חובי עלמא וכדין כל אברין דאינון ישראל, אינון בעאקו, דאינון אברי דמטרוניתא, ׳נר יהו"ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז), שכינתא קדישא. וכדין כל ישראל בעאקו, ונטלי שופר לאתערא ביה ההוא תקיעה ושברים ותרועה.

התרגום: מתוך הכבד והיותרת שלה יוצאת מרה, והיא חרב של מלאך המות, שיוצאות ממנה טפות מרות להרג לבני אדם. זהו שכתוב ׳ואחריתה מרה כלענה׳ (משלי ה, ד). והיא תלויה בכבד, וכל החלאים והמיתות תלויות בו. ואותו יום של ראש השנה (המשטין) משוטט בעולם לאסף את כל חובות העולם, ואז כל האיברים, שהם ישראל, הם בצרה, שהם איברים של המטרוניתא, שנאמר ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כ, כז) - השכינה הקדושה. ואז כל ישראל בצרה, ולוקחים שופר לעורר בו אותה תקיעה ושברים ותרועה.

מן המפרשים

קרני אור: מגו כבד ויותרת דילה מגו כבד ויותרת דילה. ר"ל מס"מ ונוקבא שלו 'נפקת' כו':

הסולם: מגו כבד ויותרת וכו' : מן הכבד ויותרת, שהם סמאל ולילית, יוצאת מרה, שהיא חרבו של מלאך המות, שיוצאות ממנה טפות מרות, להרוג בני אדם. ז"ש ואחריתה מרה כלענה . והמרה תלויה על הכבד, כל המחלות והמות תלוים בה, בקליפה שנקראת מרה. וביום…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר כג, סג (מד: דפוס הגר״א) - התאמה חלקית כבד ויותרת ע"ב. נגד עשו וישמעאל כמו שאמרו בתיקון ל ”ז, וכן בקדושה: אברהם ויצחק, אני והו, וכמו שבארנו במקום אחר:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: