אשרי העם ידעי תרועה - לא שומעי או תוקעי אלא ידעי, סוד התרועה לחכמי ארץ ישראל המתקרבים באור פני הקבה
פנחס · שבעים כסאות לדון דין העולם - סוד ראש השנה ופרוט החטאים המרחיק את המקטרג · מאמר 60 · פיסקה 7 · דף רלא ע"ב
לשון הזוהר
׳אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה וְגוֹ'׳ (תהילים פט, טז), לָא כְּתִיב שֹׁמְעֵי, אוֹ תּוֹקְעֵי תְרוּעָה, אֶלָּא ׳יוֹדְעֵי תְרוּעָה׳. בְּגִין (ס"א כגון) חַכִּימִין דְּדַיְירִין בַּאֲוִירָא דְּאַרְעָא קַדִישָׁא, אִינּוּן ׳יֹדְעֵי תְרוּעָה׳. רָזָא דִּתְרוּעָה, כְּמָה דִּכְתִּיב, ׳תְּרוֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל׳ (תהילים ב, ט). מַאן עַמָּא כְּיִשְׂרָאֵל, דְּיַדְעִין רָזִין עִלָאִין דְּמָארֵיהוֹן, לְמֵיעַל קַמֵּיהּ, וּלְאִתְקְּשַׁרָא בֵּיהּ. וְכָל אִינּוּן דְּיַדְעֵי רָזָא דִּתְרוּעָה, יִתְקָרְבוּן לְמֵיהַךְ בְּאוֹר פָּנָיו דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְדָא אוֹר קַדְמָאָה דְּגָנִיז קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְצַדִּיקַיָּיא. וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְמִנְדַּע לָהּ.
תרגום
׳אַשְׁרֵי הָעָם יֹדְעֵי תְרוּעָה וְגוֹ'׳ (תהלים פט, טז). לֹא כָתוּב שׁוֹמְעֵי, אוֹ תוֹקְעֵי תְרוּעָה, אֶלָּא ׳יֹדְעֵי תְרוּעָה׳. בִּגְלַל (כְּגוֹן) הַחֲכָמִים שֶׁדָּרִים בָּאֲוִיר שֶׁל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, אֵלּוּ ׳יֹדְעֵי תְרוּעָה׳. סוֹד שֶׁל הַתְּרוּעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל׳ (תהלים ב, ט). מִי עַם כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל רִבּוֹנָם, לַעֲלוֹת לְפָנָיו וּלְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ. וְכָל אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים סוֹד הַתְּרוּעָה, יִתְקָרְבוּ לָלֶכֶת בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל הקב"ה. וְזֶה הָאוֹר הָרִאשׁוֹן שֶׁגָּנַז הקב"ה לַצַּדִּיקִים. וְעַל זֶה צָרִיךְ לָדַעַת אוֹתָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אשרי העם יודעי תרועה וגו'׳ (תהילים פט, טז), לא כתיב שמעי, או תוקעי תרועה, אלא ׳יודעי תרועה׳. בגין (ס"א כגון) חכימין דדיירין באוירא דארעא קדישא, אינון ׳ידעי תרועה׳. רזא דתרועה, כמה דכתיב, ׳תרועם בשבט ברזל׳ (תהילים ב, ט). מאן עמא כישראל, דידעין רזין עלאין דמאריהון, למיעל קמיה, ולאתקשרא ביה. וכל אינון דידעי רזא דתרועה, יתקרבון למיהך באור פניו דקודשא בריך הוא. ודא אור קדמאה דגניז קודשא בריך הוא לצדיקייא. ועל דא אצטריך למנדע לה.
התרגום: ׳אשרי העם ידעי תרועה וגו'׳ (תהלים פט, טז). לא כתוב שומעי, או תוקעי תרועה, אלא ׳ידעי תרועה׳. בגלל (כגון) החכמים שדרים באויר של הארץ הקדושה, אלו ׳ידעי תרועה׳. סוד של התרועה, כמו שכתוב ׳תרעם בשבט ברזל׳ (תהלים ב, ט). מי עם כישראל שיודעים סודות עליונים של רבונם, לעלות לפניו ולהתקשר בו. וכל אלו שיודעים סוד התרועה, יתקרבו ללכת באור פניו של הקב"ה. וזה האור הראשון שגנז הקב"ה לצדיקים. ועל זה צריך לדעת אותה.
מן המפרשים
קרני אור: מאן עמא מאן עמא כו'. ר"ל מפרש הפסוק ' אשרי העם ' כו':
הסולם: אשרי העם יודעי תרועה וגו' : לא כתוב שומעי , או תוקעי תרועה, אלא יודעי תרועה. הוא משום שרק החכמים היושבים באויר ארץ הקדושה הם יודעי תרועה. סוד התרועה, הוא כמו שכתוב, תרועם בשבט ברזל. (וזה מתבאר במ"ש לעיל אמור אות קצ"ה בהסולם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: