נחלקו עמודי עולם באיוב אם מחסידי אמות העולם או מישראל - ולקה לכפר, משל לרופא שהלקה הזרוע להציל כל האברים
פנחס · נחלקו עמודי עולם באיוב - סוד צדיק ורע לו ומשל הרופא המלקה זרוע אחת לרפא הכל · מאמר 59 · פיסקה 1 · דף רכו ע"ב
לשון הזוהר
הָכָא אַפְלִיגוּ עַמּוּדִין קַדְמָאִין דְּעָלְמָא. חַד אָמַר, אִיּוֹב מֵחֲסִידֵי אוּמוֹת הָעוֹלָם הֲוָה. וְחַד אָמַר, מֵחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל הֲוָה. וְאַלְקֵי, לְכַפְּרָא עַל עָלְמָא. דְּהָא יוֹמָא חַד אַשְׁכְּחֵיהּ רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי תָּנֵינָן דְּאִית צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר, צַדִּיק, כָּל שֶׁמְּמוּעֲטִין לוֹ חוֹבוֹתָיו נוֹתְנִין לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חוֹבוֹ, וְעַל כֵּן צַדִּיק וְרַע לוֹ. וְכָל שֶׁמְרוּבִּין עֲווֹנוֹתָיו, וּמְמוּעֲטִין זָכִיוֹתָיו, נוֹתְנִין לוֹ שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר לֵיהּ, דִּינוֹי דְּמָארֵי עָלְמָא עֲתִיקִין (ס"א עמיקין) אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּבָעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְכַפְּרָא חוֹבִין דְּעָלְמָא, אַלְקֵי בִּדְרוֹעָא דִּלְהוֹן, וְאָסֵי לְכוּלְהוּ. מְתַל לְאַסְיָיא, דְּאַלְקֵי לִדְרוֹעָא, לְשֵׁיזָבָא לְכָל שַׁיְיפִין. כְּמָה דִּכְתִיב, ׳וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ וְגוֹ'׳ (ישעיהו נג, ה). (רי"ח)
תרגום
כָּאן נֶחְלְקוּ עַמּוּדֵי עוֹלָם הָרִאשׁוֹנִים. אֶחָד אָמַר, אִיּוֹב מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיָה. וְאֶחָד אָמַר, מֵחֲסִידֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה. וְלָקָה לְכַפֵּר עַל הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי יוֹם אֶחָד מְצָאוֹ רַב הַמְנוּנָא לְאֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ, וַדַּאי לָמַדְנוּ שֶׁיֵּשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר, צַדִּיק - כָּל שֶׁמְּמֻעָטִין לוֹ חוֹבוֹתָיו, נוֹתְנִים לוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה חוֹבוֹ, וְעַל כֵּן צַדִּיק וְרַע לוֹ. וְכָל שֶׁמְּרֻבִּים עֲווֹנוֹתָיו וּמְמֻעָטִים זְכֻיּוֹתָיו, נוֹתְנִים לוֹ שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה - רָשָׁע וְטוֹב לוֹ. אָמַר לוֹ, דִּינָיו שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם עַתִּיקִים (עֲמֻקִּים), אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁרוֹצֶה הקב"ה לְכַפֵּר חוֹבוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, מַלְקֶה בַּזְּרוֹעַ שֶׁלָּהֶם וּמְרַפֵּא לְכֻלָּם. מָשָׁל לְרוֹפֵא שֶׁהִלְקָה לַזְּרוֹעַ לְהַצִּיל כָּל הָאֵיבָרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ וְגוֹ'׳ (ישעיה נג, ה).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: הכא אפליגו עמודין קדמאין דעלמא. חד אמר, איוב מחסידי אומות העולם הוה. וחד אמר, מחסידי ישראל הוה. ואלקי, לכפרא על עלמא. דהא יומא חד אשכחיה רב המנונא לאליהו. אמר ליה, ודאי תנינן דאית צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אמר, צדיק, כל שממועטין לו חובותיו נותנין לו בעולם הזה חובו, ועל כן צדיק ורע לו. וכל שמרובין עוונותיו, וממועטין זכיותיו, נותנין לו שכרו בעולם הזה, רשע וטוב לו. אמר ליה, דינוי דמארי עלמא עתיקין (ס"א עמיקין) אבל בשעתא דבעי קודשא בריך הוא לכפרא חובין דעלמא, אלקי בדרועא דלהון, ואסי לכולהו. מתל לאסייא, דאלקי לדרועא, לשיזבא לכל שייפין. כמה דכתיב, ׳והוא מחולל מפשעינו וגו'׳ (ישעיהו נג, ה). (רי"ח)
התרגום: כאן נחלקו עמודי עולם הראשונים. אחד אמר, איוב מחסידי אמות העולם היה. ואחד אמר, מחסידי ישראל היה. ולקה לכפר על העולם. שהרי יום אחד מצאו רב המנונא לאליהו. אמר לו, ודאי למדנו שיש צדיק ורע לו, רשע וטוב לו. אמר, צדיק - כל שממעטין לו חובותיו, נותנים לו בעולם הזה חובו, ועל כן צדיק ורע לו. וכל שמרבים עוונותיו וממעטים זכיותיו, נותנים לו שכרו בעולם הזה - רשע וטוב לו. אמר לו, דיניו של רבון העולם עתיקים (עמקים), אבל בשעה שרוצה הקב"ה לכפר חובות של העולם, מלקה בזרוע שלהם ומרפא לכלם. משל לרופא שהלקה לזרוע להציל כל האיברים, כמו שכתוב ׳והוא מחלל מפשענו וגו'׳ (ישעיה נג, ה).
מן המפרשים
מקדש מלך: אמר צדיק וכו' פירוש ר"ה תירץ כן לאליהו דצדיק ורע לו היינו שרובו זכיות וכדי למרק מיעוט עונותיו לכך רע לו. וצדיק וטוב לו היינו שאין לו שום עון ורשע ורע לו שאין לו שום מצוה. ורשע וטוב לו הוא שרובו עונות ואוכל זכיותיו בעו"הז. אמ"ל…
קרני אור: מתל לאסייא מתל לאסייא כו'. הוא מסקנא דלעיל דאמר ' וחד אמר מחסידי ישראל הוה ואלקי ' כו':
הסולם: הכא אפליגו עמודין וכו' : כאן נחלקו עמודי עולם הראשונים. אחד אמר, איוב היה מחסידי אומות העולם. ואחד אמר, שהיה מחסידי ישראל, והוא נלקה כדי לכפר על העולם. כי יום אחד מצא רב המנונא את אליהו. א"ל, ודאי למדנו, שיש צדיק ורע לו, רשע…