כל האומר תהלה לדוד שלש פעמים בכל יום בן העולם הבא - שנים למזון בני אדם ואחד לתת חזק למקום שידיו פתוחות
פנחס · תהלה לדוד שלש פעמים ביום - סוד שלשת המזונות ומדוע פרנסה נשאלת רק אחר התפלה · מאמר 56 · פיסקה 1 · דף רכו ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאן דְּפָתַח פִּתְחָא יֵימָּא. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, תָּנֵינָן, כָּל מַאן דְּאָמַר תְּהִלָּה לְדָוִד בְּכָל יוֹם תְּלַת זִמְנִין, אִיהוּ בַּר עָלְמָא דְּאָתֵי. וְהָא אִתְּמַר טַעֲמָא. אִי בְּגִין פַּרְנָסָה וּמְזוֹנָא דְּכָל עָלְמִין, תְּרֵין זִמְנִין אִינּוּן בְּכָל יוֹמָא בְּצַפְרָא וּבְפַנְיָיא, דִּכְתִּיב, ׳בְּתֵת יהו"ה לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר וְגוֹ'׳ (שמות טו, ח), אֲמַאי תְּלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא. אֶלָּא תְּרֵין לִמְזוֹנָא דִּבְנֵי אִינְשֵׁי וּדְכָל עָלְמָא. וְחַד לְמֵיהַב תּוּקְפָּא לְהַהוּא אֲתָר דִּפְתִּיחוּ יְדוֹי.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִי שֶׁפּוֹתֵחַ פֶּתַח יֹאמַר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שָׁנִינוּ, כָּל מִי שֶׁאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד בְּכָל יוֹם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, הוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר הַטַּעַם. אִם בִּגְלַל פַּרְנָסָה וּמָזוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת - פַּעֲמַיִם הֵם בְּכָל יוֹם, בַּבֹּקֶר וּבָעֶרֶב, שֶׁכָּתוּב ׳בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר וְגוֹ'׳ (שמות טז, ח). לָמָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם? אֶלָּא שְׁנַיִם לִמְזוֹן בְּנֵי אָדָם וְשֶׁל כָּל הָעוֹלָם, וְאֶחָד לָתֵת חֹזֶק לְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּדָיו פְּתוּחוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, מאן דפתח פתחא יימא. אמר רבי אלעזר, תנינן, כל מאן דאמר תהלה לדוד בכל יום תלת זמנין, איהו בר עלמא דאתי. והא אתמר טעמא. אי בגין פרנסה ומזונא דכל עלמין, תרין זמנין אינון בכל יומא בצפרא ובפנייא, דכתיב, ׳בתת יהו"ה לכם בערב בשר וגו'׳ (שמות טו, ח), אמאי תלת זמנין בכל יומא. אלא תרין למזונא דבני אינשי ודכל עלמא. וחד למיהב תוקפא לההוא אתר דפתיחו ידוי.
התרגום: אמר רבי שמעון, מי שפותח פתח יאמר. אמר רבי אלעזר, שנינו, כל מי שאומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים, הוא בן העולם הבא. והרי נתבאר הטעם. אם בגלל פרנסה ומזון של כל העולמות - פעמים הם בכל יום, בבקר ובערב, שכתוב ׳בתת ה' לכם בערב בשר וגו'׳ (שמות טז, ח). למה שלש פעמים בכל יום? אלא שנים למזון בני אדם ושל כל העולם, ואחד לתת חזק לאותו מקום שידיו פתוחות.
מן המפרשים
מקדש מלך: אלא תרין למזונא לבכי נשא וכל עלמא פי' ב' מזונות הם אחד של עשירים וא' של עניים. ומ"ש וכל עלמא היינו לבהמות וחיות ועופות וכו' והם נכללים בכלל בני אדם:
אור החמה: רכו. תהלה לדוד בכל יום תלת זמנין כנראה מכאן כי ביום הוא נתינת המזונות. ויש מאמרים רבים מנגדים לזה כי נתינת המזונות הוא בלילה ועיין פ' משפטים
קרני אור: והא אתמר טעמא והא אתמר טעמא. אבל אית לשאלה 'אי בגין' כו':
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: