ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 50: כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - סוד הכריעות והזקיפות בתפלה וגדלת עניית אמן › פיסקה 9 (רכט ע"א)

גדול העונה אמן יותר מהמברך - כשחוזר שליח צבור ועונה אמן מתחברים שני שמות במחברת השניה

פנחס · כל הכורע כורע בברוך וכל הזוקף זוקף בשם - סוד הכריעות והזקיפות בתפלה וגדלת עניית אמן · מאמר 50 · פיסקה 9 · דף רכט ע"א

לשון הזוהר

וְגָדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְּבָרֵךְ. דִּלְגַּבֵּי אֲדֹנָי יְהוָֹה בִּצְּלוֹתָא, ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת׳. לָקֳבֵל יְהוָֹה בְּאַנְפִּין, אֲדֹנָי בְּגַדְפִּין, ׳כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָּה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָּה מִזֶּה׳ (שמות כה, יט). אֲבָל כַּד חָזַר שְׁלִיחַ צִּבּוּר צְּלוֹתָא, וְעוֹנֶה אָמֵן, אִיהוּ ׳בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׳, מִתְחַבְּרִין תְּרֵין שְׁמָהָן ׳בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׳. בְּקַדְמִיתָא, ׳מַקְבִּילוֹת הַלּוּלָאוֹת אַחַת אֶל אֶחָת׳ (שמות כו, ד) בַּקְרָשִׁים, דְּאִינּוּן קֶשֶׁר אֶצְּבְּעָאן. אֲבָל בְּאָמֵן, ׳וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׳ (שמות כו, ה), דְּבֵיהּ ׳חוֹבְרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחוֹתָהּ׳.

תרגום

וְגָדוֹל הָעוֹנֶה אָמֵן יוֹתֵר מִן הַמְבָרֵךְ. שֶׁלְּגַבֵּי אֲדנָי יְהֹוָה בַּתְּפִלָּה נֶאֱמַר ׳וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת׳. כְּנֶגֶד יְהֹוָה בַּפָּנִים, אֲדֹנָי בַּכְּנָפַיִם, ׳כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה׳ (שמות כה, יט) - אֲבָל כַּאֲשֶׁר חוֹזֵר שְׁלִיחַ צִבּוּר הַתְּפִלָּה וְעוֹנֶה אָמֵן, הוּא ׳בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׳, מִתְחַבְּרִים שְׁנֵי שֵׁמוֹת ׳בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית׳. בַּתְּחִלָּה - ׳מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת אַחַת אֶל אֶחָת וְגוֹ'׳ (שמות לו, יב) בַּקְּרָסִים, שֶׁהֵם קִשְׁרֵי הָאֶצְבָּעוֹת. אֲבָל בְּאָמֵן - ׳וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד׳ (שם כו, ו), שֶׁבּוֹ ׳חוֹבְרוֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וגדול העונה אמן יותר מן המברך. דלגבי אדני יהוה בצלותא, ׳ופניהם וכנפיהם פרודות׳. לקבל יהוה באנפין, אדני בגדפין, ׳כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה׳ (שמות כה, יט). אבל כד חזר שליח צבור צלותא, ועונה אמן, איהו ׳במחברת השנית׳, מתחברין תרין שמהן ׳במחברת השנית׳. בקדמיתא, ׳מקבילות הלולאות אחת אל אחת׳ (שמות כו, ד) בקרשים, דאינון קשר אצבעאן. אבל באמן, ׳והיה המשכן אחד׳ (שמות כו, ה), דביה ׳חוברות אשה אל אחותה׳.

התרגום: וגדול העונה אמן יותר מן המברך. שלגבי אדני יהוה בתפלה נאמר ׳ופניהם וכנפיהם פרדות׳. כנגד יהוה בפנים, אדני בכנפים, ׳כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה׳ (שמות כה, יט) - אבל כאשר חוזר שליח צבור התפלה ועונה אמן, הוא ׳במחברת השנית׳, מתחברים שני שמות ׳במחברת השנית׳. בתחלה - ׳מקבילת הללאת אחת אל אחת וגו'׳ (שמות לו, יב) בקרסים, שהם קשרי האצבעות. אבל באמן - ׳והיה המשכן אחד׳ (שם כו, ו), שבו ׳חוברות אשה אל אחתה׳.

מן המפרשים

קרני אור: דלגבי אדנ"י הוי"ה בצלותא דלגבי אדנ"י הוי"ה בצלותא. בי"ח דבלחש כו':

הסולם: וגדול העונה אמן וכו': וגדול העונה אמן יותר מן המברך. כי על אדני הויה הנאמרים בסתם תפלת האדם נאמר. ופניהם וכנפיהם פרודות, שכנגד הויה הם בפנים, וכנגד אדני הם בכנפים. שה"ס כרוב אחד מקצה מזה, שהוא הויה, וכרוב אחד מקצה מזה, שהוא…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: