כמראה אדם עליו מלמעלה בצורת התפארת - נקרא בשמו יוד הא ואו הא, ולמעלה כמראה אדם זו שכינה
פנחס · והגית בו יומם ולילה - סוד שעורי הציצית והתפלין וגימטריאותיהם כנגד שם הוי · מאמר 49 · פיסקה 3 · דף רכח ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִינָהּ אִתְּמַר, ׳כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳. בְּדִיּוּקְנָא דְּתִפְאֶרֶת, דְּאִיהוּ תִפְאֶרֶת ׳אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳. וְאִתְקְרֵי בִּשְׁמֵיהּ, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. ׳כֹּל הַנִקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַּרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיהו מג, ז). וּלְעֵילָּא ׳כְּמַרְאֵה אָדָם׳, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִיהִי כְּחֵיזוּ דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא, בְּד' אַנְפִּין, וּבְעֶשֶׂר סְפִירָאן, דְּאִינּוּן אָדָם. וְאַרְבַּע אַנְפִּין דְּאָדָם, אַרְבַּע אַתְוָון. וְאִינּוּן י"ד אַתְוָון, וּבְהוֹן ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא).
תרגום
וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר, ׳כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ (יחזקאל א, כו) - בְּצוּרַת הַתִּפְאֶרֶת, שֶׁהוּא תִּפְאֶרֶת ׳אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה׳ - וְנִקְרָא בִשְׁמוֹ, יוֹ"ד הֵ"א וָא"ו הֵ"א. ׳כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו׳ (ישעיה מג, ז) - וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה אָדָם - זוֹ שְׁכִינָה, שֶׁהִיא כְּמַרְאֶה שֶׁל עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא בְּאַרְבָּעָה פָּנִים וּבְעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁהֵם אָדָם. וְאַרְבָּעָה פָּנִים שֶׁל אָדָם - אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. וְהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וּבָהֶן ׳וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה׳ (הושע יב, יא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגינה אתמר, ׳כמראה אדם עליו מלמעלה׳. בדיוקנא דתפארת, דאיהו תפארת ׳אדם עליו מלמעלה׳. ואתקרי בשמיה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (ישעיהו מג, ז). ולעילא ׳כמראה אדם׳, דא שכינתא, דאיהי כחיזו דעמודא דאמצעיתא, בד' אנפין, ובעשר ספיראן, דאינון אדם. וארבע אנפין דאדם, ארבע אתוון. ואינון י"ד אתוון, ובהון ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא).
התרגום: ובגללה נאמר, ׳כמראה אדם עליו מלמעלה׳ (יחזקאל א, כו) - בצורת התפארת, שהוא תפארת ׳אדם עליו מלמעלה׳ - ונקרא בשמו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ׳כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׳ (ישעיה מג, ז) - ולמעלה כמראה אדם - זו שכינה, שהיא כמראה של עמודא דאמצעיתא בארבעה פנים ובעשר ספירות, שהם אדם. וארבעה פנים של אדם - ארבע אותיות. והם י"ד אותיות, ובהן ׳וביד הנביאים אדמה׳ (הושע יב, יא).
מן המפרשים
הסולם: ובגינה אתמר כבראה וכו': עליה על המלכות, נאמר, כמראה אדם עליו מלמעלה. דהיינו שהמלכות היא בצורת הת"ת, שהוא תפארת אדם עליו מלמעלה, והיא נקראת בשמו של הת"ת, שהוא, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. שזסו"ה, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, יט (ג: דפוס הגר״א) אדנ"י, ד' בתי דתפילין. הוא בשל יד כדלקמן ח' ע"ב עיין שם. ולא נחית הכא אלא לפרושי שם הויה ואדני דאיתנייהו בתפילין ומפרש והולך דתפילין דרישא הוא דז"א, הוי' ודיד -…
אור יקר: יו״ד ה״א וא״ו ה״א להשלים ט״ה אד״ם, והא כיצד הל״ב הם החוטים, והוא״ו המשלמת מ״ה הם החוליות, ולפי זה היה ראוי שכמו שהל״ב הם כלל כל הארבעה ציציות כן י״ג חוליות, וא״ו יהיו כלל החוליות כולם, ואינם אלא י״ג חוליות בכל ציצית כדפירשנו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: