לכן צוה קרבן להוי בכל מין - והקבה מקרב הכל שהוא עלת הכל ואין זולתו
פנחס · אין קרבנות אלא לקרב דרגות קדושות - סוד יחוד האותיות בקרבן ופרודן בחטא · מאמר 40 · פיסקה 14 · דף רכה ע"א
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא בְּכֻלְּהוּ מָנֵי, קָרְבָּן לַיְהוָֹה, ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳. אוּף ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם׳. וּכְתִיב (ולקחת) ׳שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה׳ (ויקרא ה, ז), כָּל זִינָא אָזִיל לְזִינֵיהּ. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְקָרֵב כֹּלָּא בַּאֲתָר דָּא, אִיהוּ עִלַּת עַל כֹּלָּא, דְּלֵית אֱלָהָא בַּר מִנֵּיהּ. וְלֵית מַאן דְּיָכִיל לְקָרְבָא חֵילִין, בַּר מִנֵּיהּ.
תרגום
וְלָכֵ בְּכֻלָּם צִוָּה: קָרְבָּן לַה', ׳אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי׳ (במדבר כח, ב). גַּם - ׳אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַּבֹּקֶר וְאֶת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֶּין הָעַרְבָּיִם׳ (במדבר כז, יג) - וְכָתוּב (ולקחת) ׳שְׁתֵּי תרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה׳. כָּל מִין הוֹלֵךָ לְמִינוֹ. והקב"ה מְקָרֵב הַכֹּל בְּמָקוֹם זֶה, הוּא עִלַּת הַכֹּל, שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ פְּרָט לוֹ, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לְקָרֵב חֲיָלוֹת פְּרָט לוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא בכלהו מני, קרבן ליהוה, ׳את קרבני לחמי לאשי׳. אוף ׳את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׳. וכתיב (ולקחת) ׳שתי תורים או שני בני יונה׳ (ויקרא ה, ז), כל זינא אזיל לזיניה. וקודשא בריך הוא מקרב כלא באתר דא, איהו עלת על כלא, דלית אלהא בר מניה. ולית מאן דיכיל לקרבא חילין, בר מניה.
התרגום: ולכ בכלם צוה: קרבן לה', ׳את קרבני לחמי לאשי׳ (במדבר כח, ב). גם - ׳את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׳ (במדבר כז, יג) - וכתוב (ולקחת) ׳שתי תרים או שני בני יונה׳. כל מין הולך למינו. והקב"ה מקרב הכל במקום זה, הוא עלת הכל, שאין אלוה פרט לו, ואין מי שיכול לקרב חילות פרט לו.
מן המפרשים
אור יקר: ולקחת שתי תורים היינו קרבן החוטא עולה ויורד בסוד החטא בנפש מהעשי״ה דהיינו בארבע יסודין כדפירשנו, ועם כל זה בכל זה אין חלק לחצונים כלל וזהו שאמר.
קרני אור: בכלהו מני קרבן בכלהו מני קרבן כו'. וא"ל בדוחק ר"ל דחשיב כאן הג' כתות, קרבן ראשון 'ליהו"ה' ר"ל כת הא', ' את קרבני לחמי לאשי ' ר"ל כת הב', 'אוף את הכבש' כו' ר"ל כת הג', וק"ל בדוחק:
הסולם: ובגין דא בכלהו וכו': ומשום זה בכולם צוה, קרבן להויה, דהיינו כדי ליחד אותיות הויה שנפרדו ושנסתלקו כנ"ל. את קרבני לחמי לאשי. אף, את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים. וכתוב, שתי תורים או שני בני יונה, כל מין הולך…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: