ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 4: שמרה נפשי כי חסיד אני - סוד הנפש הזוכה והנדחית בצאתה מן העולם › פיסקה 3 (ריג ע"ב)

אם לא זוכה דוחים אותה החוצה כאבן בכף הקלע - דוד בקש שלא תדחה נפשו

פנחס · שמרה נפשי כי חסיד אני - סוד הנפש הזוכה והנדחית בצאתה מן העולם · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף ריג ע"ב

לשון הזוהר

וְאִי לָא זָכֵי, כַּמָה גַּרְדִּינֵי טְהִירִין אִזְדַמְּנָן לָקֳבְלָהּ, וְדָחוּ לָהּ לְבַר. וַוי לְהַהִיא נַפְשָׁא, דְּמִתְגַּלְגְּלָא בְּרֵיקָנַיָּא, כְּאַבְנָא בְּקוּסְפִיתָא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וְאֵת נֶפֶשׁ אוֹיְבֶיךָ יְקַלְעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע׳ (שמואל א כה, כט). וְדָוִד בָּעֵי בָּעוּתֵיהּ קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאָמַר, ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, דְּלָא יִדְחוּן לָהּ לְבַר. וְכַד מָטֵי (ס"א לקבלך, יפתחון לך) לָקֳבְלָהּ, יִפְתְּחוּן לָהּ פִּתְחִין, וּתְקַבֵּל לָהּ קַמָּךְ. ׳כִּי חָסִיד אָנִי׳, וְכִי חָסִיד אִקְרֵי. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִין. דִּכְתִיב, ׳חַסְדֵי דָּוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיהו נה, ג). בְּגִין כַּךְ ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, דְּלָא תִּשְׁבּוֹק לָהּ לְמֵהַךְ לְבַר.

תרגום

וְאִם לֹא זוֹכֶה, כַּמָּה שׁוֹמְרֵי חֹק בַּעֲלֵי דִינִים מִזְדַּמְּנִים מוּלָהּ וְדוֹחִים אוֹתָהּ הַחוּצָה. אוֹי לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ שֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת בְּרֵיקָנוּת, כְּמוֹ אֶבֶן ׳בְּכַף הַקֶּלַע׳. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךְ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע׳ (שמואל א כה, כט). וְדָוִד בִּקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ לִפְנֵי הקב"ה וְאָמַר ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, שֶׁלֹּא יִדְחוּ אוֹתָהּ הַחוּצָה. וּכְשֶׁיַּגִּיעַ (למולך, יפתחו לך) מוּלָהּ, יִפְתְּחוּ לָהּ פְּתָחִים, וּתְקַבֵּל אוֹתָהּ לְפָנֶיךְ. ׳כִּי חָסִיד אָנִי׳, וְכִי חָסִיד נִקְרָא? אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כֵּן, שֶׁכָּתוּב ׳חַסְדֵי דָוִד הַנֶּאֱמָנִים׳ (ישעיה נה, ג) - בִּגְלַל כָּךְ ׳שָׁמְרָה נַפְשִׁי׳, שֶׁלֹּא תַעֲזֹּב אוֹתָהּ לָלֶכֶת הַחוּצָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי לא זכי, כמה גרדיני טהירין אזדמנן לקבלה, ודחו לה לבר. ווי לההיא נפשא, דמתגלגלא בריקניא, כאבנא בקוספיתא. הדא הוא דכתיב, ׳ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע׳ (שמואל א כה, כט). ודוד בעי בעותיה קמי קודשא בריך הוא ואמר, ׳שמרה נפשי׳, דלא ידחון לה לבר. וכד מטי (ס"א לקבלך, יפתחון לך) לקבלה, יפתחון לה פתחין, ותקבל לה קמך. ׳כי חסיד אני׳, וכי חסיד אקרי. אמר רבי יהודה, אין. דכתיב, ׳חסדי דוד הנאמנים׳ (ישעיהו נה, ג). בגין כך ׳שמרה נפשי׳, דלא תשבוק לה למהך לבר.

התרגום: ואם לא זוכה, כמה שומרי חק בעלי דינים מזדמנים מולה ודוחים אותה החוצה. אוי לאותה נפש שמתגלגלת בריקנות, כמו אבן ׳בכף הקלע׳. זהו שכתוב ׳ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׳ (שמואל א כה, כט). ודוד בקש בקשתו לפני הקב"ה ואמר ׳שמרה נפשי׳, שלא ידחו אותה החוצה. וכשיגיע (למולך, יפתחו לך) מולה, יפתחו לה פתחים, ותקבל אותה לפניך. ׳כי חסיד אני׳, וכי חסיד נקרא? אמר רבי יהודה, כן, שכתוב ׳חסדי דוד הנאמנים׳ (ישעיה נה, ג) - בגלל כך ׳שמרה נפשי׳, שלא תעזב אותה ללכת החוצה.

מן המפרשים

הסולם: ואי לא זכי וכו': ואם לא זכתה, כמה מלאכי חבלה מוכנים כנגדה, שדוחים אותה לחוץ. אוי לאותה נפש המתגלגלת לריק, כאבן בכף הקלע. ז"ש ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע . ודוד בקש בקשתו לפני הקב"ה, ואמר, שמרה נפשי, שלא ידחו אותה לחוץ.…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: וכי חסיד איקרי פי' והלא הוא מצד הגבורות ותירץ וכו'. ומ"ש ר' יצחק עיין בזוהר הרקיע מ"ש עליו ואמנם ר' יהודה מפרש שמרה נפשי בבחינת שורש המלכות בת"ת. ולכן פי' חסיד בבחינת תנ"ה חסדים המגולים. ואמר דלא תשבוק נפשי למהך לבר כי הנה…

אור יקר: ואמר שמרה נפשי כי חסיד לגדולה ולא יתחזי לה, ]טדשם: ודא ירית לה ועייל ליה[ דרווה לה ודאי והאי שעתא (ו) נטיל לה, פנהם לא אתחזי לה בההוא זמנא, ובגין דקנא לשמא דמאריה רווח לכולא סליק לכולא ואתתקו ביה כולא וזכה לשמשא בכהונתא עילאה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: