מזמור בו רז ובו מום מצד הזמר של תורה ותפלה - נגון שם גן, אשרי שבו שרוי העולם משבחים
פנחס · למנצח נצח והוד - סוד ספירות הזמר ומעשה מרכבה בשמות ובניגון התהלים · מאמר 36 · פיסקה 3 · דף רכג ע"ב
לשון הזוהר
מִזְמוֹר, בֵּיהּ רָ"ז, וּבֵיהּ מוּ"ם. מִסִּטְרָא דְּזֶמֶר דְּאוֹרַיְיתָא וְזֶמֶר דִּצְלוֹתָא. זֶמֶר מִסִּטְרָא אַחֲרָא, אִיהִי מוּ"ם זָ"ר. זִמְרָא בְּבֵיתָא, חָרְבָּא בְּבֵיתָא. נִדָּה שִׁפְחָה בַּת עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת זוֹנָה. וְדָא אַתְוָון מִזְמוֹ"ר. נִגּוּ"ן, תַּמָּן גַּ"ן. הָכִי שְׁפִּירוּ דְּנִגוּנָא, בֵּיהּ הַלֵּל. כְּגוֹן ׳לֵיל שִׁמּוּרִים הוּא לַיהו"ה לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ (שמות יב, מב). אַשְׁרֵי דְּבֵיהּ שָׁרֵי עָלְמָא מְשַׁבְּחִין, ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ׳ (תהילים קמד, טו). בִּבְרָכָה, ׳אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת׳ (תהילים לד, ב). בַּתְּהִלָּה, ׳תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׳.
תרגום
מִזְמוֹר - בּוֹ רָ"ז וּבוֹ מוּ"ם. מִצַּד הַזֶּמֶר שֶׁל תּוֹרָה וְזֶמֶר שֶׁל תְּפִלָּה. זֶמֶר מִצַּד אַחֵר הוּא מוּ"ם זָ"ר. זֶמֶר בַּבַּיִת - חֶרֶב בַּבַּיִת. נִדָּה שִׁפְחָה בַּת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת זוֹנָה. וְזֶה אוֹתִיּוֹת מִזְמוֹ"ר. נִגּוּ"ן - שָׁם גַּ"ן. כָּךְ יְפִי הַנִּגּוּן, בּוֹ הַלֵּל, כְּמוֹ ׳לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם׳ (שמות יב, מב) - אַשְׁרֵי שֶׁבּוֹ שָׁרוּי הָעוֹלָם מְשַׁבְּחִים. ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ׳ (תהלים קמד, טו) - בִּבְרָכָה - ׳אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת׳ (שם לד, ב) - בִּתְהִלָּה - ׳תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי׳ (תהלים לד, ב).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מזמור, ביה ר"ז, וביה מו"ם. מסטרא דזמר דאורייתא וזמר דצלותא. זמר מסטרא אחרא, איהי מו"ם ז"ר. זמרא בביתא, חרבא בביתא. נדה שפחה בת עובדי כוכבים ומזלות זונה. ודא אתוון מזמו"ר. נגו"ן, תמן ג"ן. הכי שפירו דנגונא, ביה הלל. כגון ׳ליל שמורים הוא ליהו"ה להוציאם מארץ מצרים׳ (שמות יב, מב). אשרי דביה שרי עלמא משבחין, ׳אשרי העם שככה לו׳ (תהילים קמד, טו). בברכה, ׳אברכה את ה' בכל עת׳ (תהילים לד, ב). בתהלה, ׳תמיד תהלתו בפי׳.
התרגום: מזמור - בו ר"ז ובו מו"ם. מצד הזמר של תורה וזמר של תפלה. זמר מצד אחר הוא מו"ם ז"ר. זמר בבית - חרב בבית. נדה שפחה בת עובדי כוכבים ומזלות זונה. וזה אותיות מזמו"ר. נגו"ן - שם ג"ן. כך יפי הנגון, בו הלל, כמו ׳ליל שמרים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים׳ (שמות יב, מב) - אשרי שבו שרוי העולם משבחים. ׳אשרי העם שככה לו׳ (תהלים קמד, טו) - בברכה - ׳אברכה את ה' בכל עת׳ (שם לד, ב) - בתהלה - ׳תמיד תהלתו בפי׳ (תהלים לד, ב).
מן המפרשים
קרני אור: הכי שפירו דניגונא הכי שפירו דניגונא. א"ל בג"ע הוא שפירו דניגונא. ואינו מובן כלל וכלל, רק אפרש על מלות פרטיות:
הסולם: מזמור ביה ר"ז וכו': ומפרש. מזמור, שהוא גבורה, בו אותיות ר"ז ובו אותיות מו"ם, מצד זמר של תורה וזמר של תפלה. כי קו השמאל כששולט בפני עצמו נהפך אור אל ר"ז שהוא אחורים של אור. וע"כ ובו מו"ם שיש בו אחיזה לחיצונים. וכ"ז מצר הקדושה.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: