אמר הקבה למשה לכן אמור בפיך ברצון - הרם קולך שמסרת אותה בלב שלם, כנר שמדליקים ממנו
פנחס · פנחס בן אלעזר ביוד קטנה - מסירת ברית השלום ממשה לפנחס, וספור רבי פנחס בן יאיר · מאמר 20 · פיסקה 4 · דף רכ ע"א
לשון הזוהר
אָמַר לֵיהּ, הָא כֹּלָּא דִּידָךְ הִיא, אֵימָא לֵיהּ דְּתִשְׁרֵי בְּגַוִיהּ. אָמַר מֹשֶׁה, הָא בְּלִבָּא שְׁלִים תְּהֵא לְגַבֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ אֵימָא אַנְתְּ בְּפוּמָךְ, וְאָרִים קַלָךְ, דְּאַנְתְּ מָסַר לֵיהּ בִּרְעוּתָא, בְּלִבָּא שְׁלִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳לָכֵן אֱמוֹר׳, אַתְּ אֵימָא בִּרְעוּתָא, ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳. מֹשֶׁה הֲוָה ׳אָמַר הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ וְגוֹ'׳, דְּאִילּוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ׳לָכֵן אֱמוֹר׳ לוֹ ׳הִנְנִי נוֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳, אֲבָל לָא כְּתִיב אֶלָּא ׳לָכֵן אֱמוֹר׳. וְאִי תֵּימָא, דְּאִתְעַבְּרַת מִן מֹשֶׁה. לָא. אֶלָּא כְּבוּצִינָא דָּא דְּאַדְלִיקוּ מִינָהּ, דָּא יָהִיב וְאַהֲנֵי, וְדָא לָא אִתְגָּרַע מִנָּהּ.
תרגום
אָמַר לוֹ: הֲרֵי הַכֹּל שֶׁלְּךְ הִיא, אֱמֹר לוֹ שֶׁתִּשְׁרֶה בְתוֹכוֹ. אָמַר מֹשֶׁה: הֲרֵי בְּלֵב שָׁלֵם תִּהְיֶה אֵלָיו. אָמַר לוֹ: אֱמֹר אַתָּה בְּפִיךְ וְהָרֵם קוֹלְךְ, שֶׁאַתָּה מָסַרְתָּ אוֹתָהּ בְּרָצוֹן וּבְלֵב שָׁלֵם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳לָכֵן אֱמֹר׳ (במדבר כה, יב). אַתָּה אֱמֹר בְּרָצוֹן: ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ - שֶׁאִלּוּ הקב"ה, הָיָה לוֹ לוֹמַר: ׳לָכֵן אֱמֹר׳ לוֹ ׳הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם׳ - אֲבָל לֹא כָתוּב אֶלָּא ׳לָכֵן אֱמֹר׳. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהָעָבְרָה מִמֹּשֶׁה - לֹא. אֶלָּא כְּנֵר זֶה שֶׁמַּדְלִיקִים מִמֶּנּוּ - זֶה נוֹתֵן וּמְהַנֶּה, וְזֶה לֹא נִגְרָע מִמֶּנּוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר ליה, הא כלא דידך היא, אימא ליה דתשרי בגויה. אמר משה, הא בלבא שלים תהא לגביה. אמר ליה אימא אנת בפומך, וארים קלך, דאנת מסר ליה ברעותא, בלבא שלים. הדא הוא דכתיב, ׳לכן אמור׳, את אימא ברעותא, ׳הנני נותן לו את בריתי שלום׳. משה הוה ׳אמר הנני נותן לו וגו'׳, דאילו קודשא בריך הוא, הוה ליה למימר ׳לכן אמור׳ לו ׳הנני נותן לו את בריתי שלום׳, אבל לא כתיב אלא ׳לכן אמור׳. ואי תימא, דאתעברת מן משה. לא. אלא כבוצינא דא דאדליקו מינה, דא יהיב ואהני, ודא לא אתגרע מנה.
התרגום: אמר לו: הרי הכל שלך היא, אמר לו שתשרה בתוכו. אמר משה: הרי בלב שלם תהיה אליו. אמר לו: אמר אתה בפיך והרם קולך, שאתה מסרת אותה ברצון ובלב שלם. זהו שכתוב ׳לכן אמר׳ (במדבר כה, יב). אתה אמר ברצון: ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳ - שאלו הקב"ה, היה לו לומר: ׳לכן אמר׳ לו ׳הנני נתן לו את בריתי שלום׳ - אבל לא כתוב אלא ׳לכן אמר׳. ואם תאמר שהעברה ממשה - לא. אלא כנר זה שמדליקים ממנו - זה נותן ומהנה, וזה לא נגרע ממנו.
מן המפרשים
קרני אור: אימא ליה אימא ליה. ר"ל אמור לכלה דילך מל':
הסולם: אמר ליה הא כלא וכו': אמר לו הקב"ה למשה, הרי הכל שלך הוא, אמור לו לפנחס, ששכינתי תשרה בתוכו. אמר משה. הנה בלב שלם תהיה המלכות אצלו. אמר לו הקב"ה, אמור אתה בפיך ותרים קולך, שאתה מוסר לו השכינה ברצון בלב שלם. ז"ש, לכן אמור, אתה…
מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: ודא לא אתגרע מניה פי' וזה הדולק מחדש לא נחסר מן המדליק שהוא נשאר בזיוו ואורו. וזה נרא' בעצם בנר החומרי אבל ברוחני יש יתרון מופל' שתמיד נשאר התייחסו' עצמי בין המאציל ונאצל כי שורש הנאצל מושרש במאציל כי כך היא המדה בקדושה שבכל…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: