ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 14: משל הרועה והתיש - סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל › פיסקה 2 (ריח ע"ב)

משל לרועה שנתן תיש חזק לזאב כדי להציל הצאן - כך עשה הקבה עם הדור בצדיק

פנחס · משל הרועה והתיש - סוד לקוי זרועות האבות בעוון הדור וכפרת הצדיקים על ישראל · מאמר 14 · פיסקה 2 · דף ריח ע"ב

לשון הזוהר

הָכִי עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עִם דָּרָא, יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַצַּדִּיק, בִּרְשׁוּ מְקַטְרְגָא, לְשֵׁזָבָא לְדָרָא בְּגִינֵיהּ. וְאִם הוּא תַּקִּיף כְּיַעֲקֹב, אִתְּמַר בֵּיהּ ׳וַיִאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳ (בראשית לב, כה), כָּל שֶׁכֵּן וְכָּל שֶׁכֵּן דְּנָצַּח לֵיהּ, עַד דְּאָמַר שַׁלְּחֵנִי. אָמַר טוּלָא טוּלָא, הָכִי הוּא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא צַּדִּיק, דְּאִיהוּ תַּקִּיף לְמִסְבַּל יִיסוּרִין, כָּל שֶׁכֵּן מַאן דְּנָצַּח בְּהוֹן לִמְקַטְרְגָא דִּילֵיהּ. דְּאִיהוּ שׁוּלְטָנוּתֵיהּ עַל כָּל דָּרָא, וְאִתְחֲשִׁיב לֵיהּ כְּאִילּוּ הוּא שֵׁזִיב לוֹן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד לֵיהּ רַעְיָא עָלַיְיהוּ בְּאַתְרֵיהּ, וּבְגִין דָּא זָכָה רַעְיָא מְהֵימָנָא. לְמֶהֱוִי רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא עוֹד אֶלָּא דְּהָכִי אַשְׁלִיט לֵיהּ עָלַיְיהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. בְּגִין דְּשֵׁזִיב לוֹן דְּלָא אִתְאֲבִידוּ מִתַּמָּן, דְּאַנְהִיג לוֹן בְּאוֹרַיְיתָא וּבְעוֹבָדִין טָבִין.

תרגום

כָּךָ עָשָׂה הקב"ה עִם הַדּוֹר. נָתַן הקב"ה אֶת הַצַּדִּיק בִּרְשׁוּת הַמְקַטְרֵג לְהַצִּיל אֶת הַדּוֹר בִּגְלָלוֹ. וְאִם הוּא חָזָק כְּיַעֲקֹב, נֶאֱמַר בּוֹ (בראשית לב) ׳וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ׳. כָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁנִּצַּח אוֹתוֹ, עַד שֶׁאָמַר שַׁלְּחֵנִי. אָמַר, צֵל צֵל, כָּךְ הוּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק שֶׁהוּא חָזָק לִסְבֹּל יִסּוּרִים. כָּל שֶׁכֵּן מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ בָּהֶם אֶת הַמְקַטְרֵג שֶׁלּוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל כָּל דּוֹר, וְנֶחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הוּא הִצִּיל אוֹתָם, והקב"ה עוֹשֶׂה אוֹתוֹ רוֹעֶה עֲלֵיהֶם בִּמְקוֹמוֹ, וְלָכֵן זָכָה רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לִהְיוֹת רוֹעֶה עַל יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁכָּךְ מַשְׁלִיטוֹ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁהִצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא נֶאֶבְדוּ מִשָּׁם, שֶׁהִנְהִיגָם בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכי עביד קודשא בריך הוא עם דרא, יהיב קודשא בריך הוא לצדיק, ברשו מקטרגא, לשזבא לדרא בגיניה. ואם הוא תקיף כיעקב, אתמר ביה ׳ויאבק איש עמו׳ (בראשית לב, כה), כל שכן וכל שכן דנצח ליה, עד דאמר שלחני. אמר טולא טולא, הכי הוא, זכאה חולקיה דההוא צדיק, דאיהו תקיף למסבל ייסורין, כל שכן מאן דנצח בהון למקטרגא דיליה. דאיהו שולטנותיה על כל דרא, ואתחשיב ליה כאילו הוא שזיב לון, וקודשא בריך הוא עביד ליה רעיא עלייהו באתריה, ובגין דא זכה רעיא מהימנא. למהוי רועה על ישראל, ולא עוד אלא דהכי אשליט ליה עלייהו בעלמא דאתי. בגין דשזיב לון דלא אתאבידו מתמן, דאנהיג לון באורייתא ובעובדין טבין.

התרגום: כך עשה הקב"ה עם הדור. נתן הקב"ה את הצדיק ברשות המקטרג להציל את הדור בגללו. ואם הוא חזק כיעקב, נאמר בו (בראשית לב) ׳ויאבק איש עמו׳. כל שכן וכל שכן שנצח אותו, עד שאמר שלחני. אמר, צל צל, כך הוא. אשרי חלקו של אותו צדיק שהוא חזק לסבל יסורים. כל שכן מי שמנצח בהם את המקטרג שלו, שהוא שולט על כל דור, ונחשב לו כאלו הוא הציל אותם, והקב"ה עושה אותו רועה עליהם במקומו, ולכן זכה רועה הנאמן להיות רועה על ישראל. ולא עוד, אלא שכך משליטו עליהם בעולם הבא, משום שהציל אותם שלא נאבדו משם, שהנהיגם בתורה ובמעשים טובים.

מן המפרשים

אור יקר: זכה רעיא מהימנא כאומרו והוא מחולל מפשעינו וכו׳ וכדפירשנו בריש ספרא, ולכן אפילו לעתיד יהיה רועה ישראל עד כי יבא שילה בגימטריא מש״ה,

הסולם: הכי עביד קב"ה וכו': כך עושה הקב"ה עם הדור, שהקב"ה נותן את הצדיק ברשות המקטרג, כדי להציל את הדור בשבילו. ואם הצדיק הוא חזק כמו יעקב, נאמר בו ויאבק איש עמו, כל שכן וכל שכן שמנצח אותו, את המקטרג, עד שאמר לו שלחני. אמר, צל, צל, כך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר