ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 128: ותנח התבה בחדש השביעי - סוד שרית האם על בניה בסכות מהיום השלישי ואילך › פיסקה 2 (רנט ע"א)

יום ראשון ושני לא שורה אלא יום שלישי מוסיף וגורע - והמים היו הלוך וחסור אלו הקרבנות המתמעטים

פנחס · ותנח התבה בחדש השביעי - סוד שרית האם על בניה בסכות מהיום השלישי ואילך · מאמר 128 · פיסקה 2 · דף רנט ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, יוֹמָא קַדְמָאָה דְּחַג, לָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, וְלָא יוֹמָא תִּנְיָינָא, אֶלָּא יוֹמָא תְּלִיתָאָה, דְּאוֹסִיף וְגָרַע שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, אוֹסִיף אַתְוָון, וְגָרַע קָרְבְּנִין. דִּכְתִּיב ׳עַשְׁתֵּי עָשָׂר וְגוֹ'׳. וְהָכִי אִתְחֲזֵי לְרַע עַיִן, בְּגִין דְּיוֹמָא קַדְמָאָה וְיוֹמָא תִּנְיָינָא חֶדְוָה דִּבְנָהָא, וְאִינּוּן מְפַלְגֵּי עִדָּאָן לוֹן. מִיּוֹמָא תְּלִיתָאָה וּלְהָלְאָה, דְּאִיהִי שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ, מַה כְּתִיב. ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׳ (בראשית ח, ה) ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר׳, אִלֵּין קָרְבְּנִין, דְּאַזְלִין וּמִתְמַעֲטִין. וּכְמָה דְּאִינּוּן מִתְמַעֲטִין, הָכִי נָמֵי אִתְמְעַט טוּבָא דִּלְהוֹן.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג לֹא שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, וְלֹא יוֹם שֵׁנִי, אֶלָּא יוֹם שְׁלִישִׁי, שֶׁמּוֹסִיף וְגוֹרֵעַ שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם. מוֹסִיף אוֹתִיּוֹת וְגוֹרֵעַ קָרְבָּנוֹת, שֶׁכָּתוּב ׳עַשְׁתֵּי עָשָׂר וְגוֹ'׳ (במדבר כט, כ). וְכָךְ רָאוּי לְרַע עַיִן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם רִאשׁוֹן וְיוֹם שֵׁנִי שִׂמְחַת בָּנֶיהָ, וְהֵם מְחַלְּקִים שְׁלָלָם לָהֶם. מִיּוֹם שְׁלִישִׁי וָהָלְאָה, שֶׁהִיא שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם, מַה כָּתוּב? (שם) ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד הַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בָּעֲשִׂירִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ נִרְאוּ רָאשֵׁי הֶהָרִים׳ - ׳וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר׳ - אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהוֹלְכִים וּמִתְמַעֲטִים. וּכְמוֹ שֶׁהֵם מִתְמַעֲטִים, כָּךְ גַּם מִתְמַעֵט הַטּוֹב שֶׁלָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, יומא קדמאה דחג, לא שריא עלייהו, ולא יומא תניינא, אלא יומא תליתאה, דאוסיף וגרע שריא עלייהו, אוסיף אתוון, וגרע קרבנין. דכתיב ׳עשתי עשר וגו'׳. והכי אתחזי לרע עין, בגין דיומא קדמאה ויומא תניינא חדוה דבנהא, ואינון מפלגי עדאן לון. מיומא תליתאה ולהלאה, דאיהי שריא עלייהו, מה כתיב. ׳והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׳ (בראשית ח, ה) ׳והמים היו הלוך וחסור׳, אלין קרבנין, דאזלין ומתמעטין. וכמה דאינון מתמעטין, הכי נמי אתמעט טובא דלהון.

התרגום: אמר רבי אלעזר, יום ראשון של חג לא שורה עליהם, ולא יום שני, אלא יום שלישי, שמוסיף וגורע שורה עליהם. מוסיף אותיות וגורע קרבנות, שכתוב ׳עשתי עשר וגו'׳ (במדבר כט, כ). וכך ראוי לרע עין, מפני שיום ראשון ויום שני שמחת בניה, והם מחלקים שללם להם. מיום שלישי והלאה, שהיא שורה עליהם, מה כתוב? (שם) ׳והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׳ - ׳והמים היו הלוך וחסור׳ - אלו הקרבנות שהולכים ומתמעטים. וכמו שהם מתמעטים, כך גם מתמעט הטוב שלהם.

מן המפרשים

קרני אור: מיומא תליתאה מיומא תליתאה. דסוכות 'דאיהו י"ז' כו':

הסולם: אמר רבי אלעזר וכו' : אר"א, יום הראשון של חג אין המלכות שורה עליהם, על הממונים דע' אומות, ולא ביום השני, אלא ביום השלישי, שמוסיף וגורע, היא שורה עליהם, מוסיף אותיות וגורע קרבנות, שכתוב, עשתי עשר וגו', שזה ראוי לרע עין. כי ביום…

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר פז, ד (לז: דפוס הגר״א) ◆ עד החדש העשירי. שכינה דרגא דעשיראה והיא החדש כידוע עד שנתגלתה ובה כלילן אבהן ג' גווני עינא דמשתתפין בבת עינא וז"ש. נראו ראשי כו' נראו באור דעין:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: