ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 121: וחגתם אתו חג להוי שבעת ימים - סוד הסכה כאם המגינה על ישראל וקרבן שבעים הפרים › פיסקה 13 (רנו ע"א)

שבעה ימי סכות מקריבים שבעים פרים לכפר על שבעים ממנים - ובכל יום חסרים

פנחס · וחגתם אתו חג להוי שבעת ימים - סוד הסכה כאם המגינה על ישראל וקרבן שבעים הפרים · מאמר 121 · פיסקה 13 · דף רנו ע"א

לשון הזוהר

דְּשֶׁבַע יוֹמִין דְּסוּכּוֹת, בְּהוֹן הָיוּ מַקְרִיבִין יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים פָּרִים, לְכַפְּרָא עַל שִׁבְעִין מְמָנָן, בְּגִין דְּלָא יִשְׁתְּאַר עָלְמָא חָרוּב מִנַּיְיהוּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם׳ וְהִקְרַבְתֶּם עוֹלָה אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהו"ה פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה ׳עָשָׂר תְּמִימִים׳. ׳וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים׳ י"ב. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי י"א. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עֲשָׂרָה. ׳וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה׳. ׳וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמֹנֶה׳. וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שִׁבְעָה. וְכֻלְּהוּ שִׁבְעִין. וּבְכָל יוֹמָא הֲווֹ חָסֵרִים. אֲמַאי חָסֵרִים.

תרגום

שִׁבְעָה יְמֵי סֻכּוֹת בָּהֶם הָיוּ מַקְרִיבִים יִשְׂרָאֵל שִׁבְעִים פָּרִים לְכַפֵּר עַל שִׁבְעִים מְמֻנִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הָעוֹלָם חָרוּב מֵהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם׳ ׳וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֶּׁה׳ (במדבר כח, יז) - ׳לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה׳ ' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁלֹשָׁה ׳עָשָׂר תְּמִימִים׳. ׳וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי פָּרִים׳ שְׁנֵים עָשָׂר. וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי אַחַד עָשָׂר. וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי עֲשָׂרָה. ׳וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי פָּרִים תִּשְׁעָה׳ (במדבר כט, כו) - ׳וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי פָּרִים שְׁמוֹנָה׳ (במדבר כט, כט) - וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שִׁבְעָה. וְכֻלָּם שִׁבְעִים. וּבְכָל יוֹם הָיוּ חֲסֵרִים. מַדּוּעַ חֲסֵרִים?

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דשבע יומין דסוכות, בהון היו מקריבין ישראל שבעים פרים, לכפרא על שבעין ממנן, בגין דלא ישתאר עלמא חרוב מנייהו. הדא הוא דכתיב, ׳ובחמשה עשר יום׳ והקרבתם עולה אשה לריח ניחח ליהו"ה פרים בני בקר שלשה ׳עשר תמימים׳. ׳וביום השני פרים׳ י"ב. וביום השלישי י"א. וביום הרביעי עשרה. ׳וביום החמישי פרים תשעה׳. ׳וביום הששי פרים שמנה׳. וביום השביעי שבעה. וכלהו שבעין. ובכל יומא הוו חסרים. אמאי חסרים.

התרגום: שבעה ימי סכות בהם היו מקריבים ישראל שבעים פרים לכפר על שבעים ממנים כדי שלא ישאר העולם חרוב מהם. זהו שכתוב ׳ובחמשה עשר יום׳ ׳והקרבתם עלה אשה׳ (במדבר כח, יז) - ׳לריח ניחח לה׳ ' פרים בני בקר שלשה ׳עשר תמימים׳. ׳וביום השני פרים׳ שנים עשר. וביום השלישי אחד עשר. וביום הרביעי עשרה. ׳וביום החמישי פרים תשעה׳ (במדבר כט, כו) - ׳וביום הששי פרים שמונה׳ (במדבר כט, כט) - וביום השביעי שבעה. וכלם שבעים. ובכל יום היו חסרים. מדוע חסרים?

מן המפרשים

קרני אור: חרוב מנייהו חרוב מנייהו. ר"ל דבלא אומות א"א בעולם, דצריכין נמי שיהיו בעולם אומות, דבלא הם הוה עלמא חרוב בלא ישוב, כן נ"ל בדוחק:

הסולם: דשבע יומין דסוכות וכו' : כי שבעת ימים של סוכות, בהם היו מקריבים ישראל ע' פרים, לכפר על ע' שרים של ע' האומות, כדי שלא ישאר העולם חרוב מהם. ז"ש ובחמשה עשר יום והקרבתם עולה אשה לריח ניחוח לה' פרים בני בקר שלשה עשר תמימים. וביום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: