באו האבות והרועה הנאמן ואהרן דוד ושלמה וברכוהו - אתה נר מערבי שכל ששה נרות מאירים ממך
פנחס · וחגתם אתו חג להוי שבעת ימים - סוד הסכה כאם המגינה על ישראל וקרבן שבעים הפרים · מאמר 121 · פיסקה 11 · דף רנו ע"א
לשון הזוהר
אָתוּ אֲבָהָן, וְרַעְיָא מְהֵימָנָא, וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וּבָרִיכוּ לֵיהּ, וְאָמְרוּ לֵיהּ, אַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְחַבְרַיָּיא דִּילָךְ דְּאִינּוּן שִׁית, לָקֳבֵל אִינּוּן ז'. וְאַנְתְּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא נֵר מַעֲרָבִי בְּאֶמְצַע, דְּכָל שִׁית נֵרוֹת נְהִרִין מִנָךְ. בְּכָל חַד אִתְּמַר בֵּיהּ, ׳נֵר יהו"ה נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז). וְרַעְיָא מְהֵימָנָא נָהִיר בָּךְ, וְאַנְתְּ בְּחַבְרַיָּיא דִּילָךְ, וְכֹלָּא חַד, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל. וּמִתַּמָּן וְאִילָךְ מִתְפַּשְּׁטִין עַנְפִין לְכָל מָארֵי חָכְמְתָא, אַשְׁלִים מִלִּין דַּחֲבוּרָא קַדְמָאָה דִּילָךְ לְאַעְטְּרָא לוֹן.
תרגום
בָּאוּ הָאָבוֹת, וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְאַהֲרֹן וְדָוִד וּשְׁלֹמֹה, וּבֵרְכוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, אַתָּה בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְהַחֲבֵרִים שֶׁלְּךְ שֶׁהֵם שִׁשָּׁה, כְּנֶגֶד אֵלּוּ שֶׁהֵם שִׁבְעָה. וְאַתָּה בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, נֵר מַעֲרָבִי בָּאֶמְצַע, שֶׁכָּל שִׁשָּׁה נֵרוֹת מְאִירִים מִמְּךְ. בְּכָל אֶחָד נֶאֱמַר בּוֹ, ׳נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם׳ (משלי כ, כז) - וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן מֵאִיר בְּךְ, וְאַתָּה בַּחֲבֵרִים שֶׁלְּךְ, וְהַכֹּל אֶחָד בְּלִי פֵרוּד כְּלָל. וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ מִתְפַּשְּׁטִים עֲנָפִים לְכָל בַּעֲלֵי הַחָכְמָה, הַשְׁלֵם דִּבְרֵי הַחֲבוּרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלְּךְ לְעַטֵּר אוֹתָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אתו אבהן, ורעיא מהימנא, ואהרן ודוד ושלמה, ובריכו ליה, ואמרו ליה, אנת בוצינא קדישא, וחברייא דילך דאינון שית, לקבל אינון ז'. ואנת בוצינא קדישא נר מערבי באמצע, דכל שית נרות נהרין מנך. בכל חד אתמר ביה, ׳נר יהו"ה נשמת אדם׳ (משלי כ, כז). ורעיא מהימנא נהיר בך, ואנת בחברייא דילך, וכלא חד, בלא פרודא כלל. ומתמן ואילך מתפשטין ענפין לכל מארי חכמתא, אשלים מלין דחבורא קדמאה דילך לאעטרא לון.
התרגום: באו האבות, והרועה הנאמן, ואהרן ודוד ושלמה, וברכו אותו ואמרו לו, אתה בוצינא קדישא, והחברים שלך שהם ששה, כנגד אלו שהם שבעה. ואתה בוצינא קדישא, נר מערבי באמצע, שכל ששה נרות מאירים ממך. בכל אחד נאמר בו, ׳נר ה' נשמת אדם׳ (משלי כ, כז) - והרועה הנאמן מאיר בך, ואתה בחברים שלך, והכל אחד בלי פרוד כלל. ומשם ואילך מתפשטים ענפים לכל בעלי החכמה, השלם דברי החבורה הראשונה שלך לעטר אותם.
מן המפרשים
הסולם: אתו אבהן וכו' : באו האבות, ורעיא מהימנא, ואהרן דוד ושלמה (עי' לעיל אות תתי"ד) וברכו אותו, את ר"ש, ואמרו אליו, אתה מאור קדוש, והחברים שלך שהם ששה, כנגד אלו ז' ספירות, ואתה מאור הקדוש נר מערבי באמצע של כל ששה נרות שהם מאירים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: