עלת שבת בשבתו ולא בשבת אחרת - קרבן דוחה שבת ומדליק אש קדש בשבת
פנחס · והקרבתם אשה עלה להוי - סוד כפרת הקרבנות על טפות המח ואש הקדש בשבת · מאמר 118 · פיסקה 4 · דף רנד ע"ב
לשון הזוהר
וּמַה דְּאוֹקְמוּהָ, עוֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתוֹ וְלָא בְּשַׁבָּת אָחֳרָא, בְּגִין דְּעָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. דְּקָרְבָּן דּוֹחָה שַׁבַּת, וְאַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, בְּגִין דְּאִיהוּ אֶשָּׁא קְדוֹשָׁה. דְּכָל אֵשׁ דְּקָרְבְּנִין אִיהוּ קֹדֶשׁ, וְשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אֲחִידָן דָּא בְּדָא.
תרגום
וּמַה שֶּׁבֵּאֲרוּהָ עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ - וְלֹא בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, מִשּׁוּם שֶׁעָבַר יוֹמוֹ בָּטֵל קָרְבָּנוֹ. שֶׁקָּרְבָּן דּוֹחֶה שַׁבָּת, וּמַדְלִיק אֵשׁ בְּשַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא אֵשׁ שֶׁל קְדֻשָּׁה. שֶׁכָּל אֵשׁ שֶׁל קָרְבָּנוֹת הוּא קֹדֶשׁ, וְשַׁבָּת קֹדֶשׁ, אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומה דאוקמוה, עולת שבת בשבתו ולא בשבת אחרא, בגין דעבר יומו בטל קרבנו. דקרבן דוחה שבת, ואדליק אש בשבת, בגין דאיהו אשא קדושה. דכל אש דקרבנין איהו קדש, ושבת קדש, אחידן דא בדא.
התרגום: ומה שבארוה עלת שבת בשבתו - ולא בשבת אחרת, משום שעבר יומו בטל קרבנו. שקרבן דוחה שבת, ומדליק אש בשבת, משום שהוא אש של קדשה. שכל אש של קרבנות הוא קדש, ושבת קדש, אחוזים זה בזה.
מן המפרשים
הסולם: ומה דאוקמוה עולת וגו': ומה שהעמידו, עולת שבת בשבתו, לא בשבת אחר הוא משום שעבר יומו בטל קרבנו, ואין להשלימו בשבת אחר. הקרבן דוחה שבת. ומדליק אש בשבת, הוא משום שהוא אש קדושה. שכל אש הקרבנות קדושה, היא קדושה, ושבת קדושה אחוזות הן…