כל הקרבנות באים לכפרה על טפות המח - עגות מצות כי לא חמץ פרים מצד הדין שחיטתם בצפון
פנחס · והקרבתם אשה עלה להוי - סוד כפרת הקרבנות על טפות המח ואש הקדש בשבת · מאמר 118 · פיסקה 2 · דף רנד ע"ב
לשון הזוהר
וַדַּאי, כָּל קָרְבְּנִין לָא אַתְיָין, אֶלָּא לְכַפְּרָא. כָּל קָרְבְּנָא וְקָרְבְּנָא, עַל כָּל אֵבָרִין דְּבַּר נָשׁ, כְּפוּם הַהוּא חֵטְא דְּהַהוּא אֵבֶר. עַל טִפִּין דְּמוֹחָא, ׳עוּגוֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ׳ (שמות יב, לט). אִי זָרִיק טִפִּין קַדְמָאִין, קֹדֶם דְּאַחְמִיצּוּ, בַּאֲתָר דְּלָאו דִּילֵיהּ. וְעַל אִלֵּין דְּאַחְמִיצּוּ, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְּטְרִיךְ, צָּרִיךְ לְאַיְיתָאָה עָלַיְיהוּ לֶחֶם חָמֵץ, וְאִינּוּן לַחְמִי תּוֹדָה הָכִי הֲווֹ, מִנְּהוֹן חָמֵץ, וּמִנְּהוֹן מַצָּה. פָּרִים מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כְּבָשִׂים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וְעִזִּים. בְּגִין דְּאִינּוּן אַנְפֵּי דְּשׁוֹר, כֻּלְּהוּ שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָן בִּכְלֵי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן.
תרגום
וַדַּאי, כָּל הַקָּרְבָּנוֹת לֹא בָאִים אֶלָּא לְכַפָּרָה. כָּל קָרְבָּן וְקָרְבָּן עַל כָּל אֵיבָרִים שֶׁל אָדָם כְּפִי אוֹתוֹ חֵטְא שֶׁל אוֹתוֹ אֵיבָר. עַל טִפּוֹת הַמֹּחַ נֶאֱמַר, ׳עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ׳ (שמות יב, לט) - אִם זוֹרֵק טִפּוֹת רִאשׁוֹנוֹת קֹדֶם שֶׁהֶחְמִיצוּ בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ. וְעַל אֵלּוּ שֶׁהֶחְמִיצוּ וְזָרַק אוֹתָן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, צָרִיךְ לְהָבִיא עֲלֵיהֶן לֶחֶם חָמֵץ, וְאוֹתָם לַחְמֵי תוֹדָה כָּךְ הֵם - מֵהֶם חָמֵץ וּמֵהֶם מַצָּה. פָּרִים - מִצַּד הַדִּין, וְכֵן כְּבָשִׂים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים וְעִזִּים. מִשּׁוּם שֶׁהֵם פְּנֵי שׁוֹר, כֻּלָּם שְׁחִיטָתָם בַּצָּפוֹן, וְקִבּוּל דָּמָם בִּכְלִי שָׁרֵת בַּצָּפוֹן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ודאי, כל קרבנין לא אתיין, אלא לכפרא. כל קרבנא וקרבנא, על כל אברין דבר נש, כפום ההוא חטא דההוא אבר. על טפין דמוחא, ׳עוגות מצות כי לא חמץ׳ (שמות יב, לט). אי זריק טפין קדמאין, קדם דאחמיצו, באתר דלאו דיליה. ועל אלין דאחמיצו, וזריק לון באתר דלא אצטריך, צריך לאייתאה עלייהו לחם חמץ, ואינון לחמי תודה הכי הוו, מנהון חמץ, ומנהון מצה. פרים מסטרא דדינא, כבשים ואילים ועתודים ועזים. בגין דאינון אנפי דשור, כלהו שחיטתן בצפון, וקבול דמן בכלי שרת בצפון.
התרגום: ודאי, כל הקרבנות לא באים אלא לכפרה. כל קרבן וקרבן על כל איברים של אדם כפי אותו חטא של אותו איבר. על טפות המח נאמר, ׳עגת מצות כי לא חמץ׳ (שמות יב, לט) - אם זורק טפות ראשונות קדם שהחמיצו במקום שלא שלו. ועל אלו שהחמיצו וזרק אותן במקום שלא צריך, צריך להביא עליהן לחם חמץ, ואותם לחמי תודה כך הם - מהם חמץ ומהם מצה. פרים - מצד הדין, וכן כבשים ואילים ועתודים ועזים. משום שהם פני שור, כלם שחיטתם בצפון, וקבול דמם בכלי שרת בצפון.
מן המפרשים
קרני אור: על טפין דמוחא על טפין דמוחא. ר"ל על הז' לבטלה:
הסולם: ודאי כל קרבנין וכו': ודאי כל הקרבנות אינם באים אלא לכפרה, כל קרבן וקרבן מכפר על כל אבר ואבר של האדם כפי החטא שחטא באותו אבר. על טפות המוח, דהיינו החטא של מוציא זרע לבטלה, מביא, עוגות מצות כי לא חמץ. דהיינו אם זרק טפות ראשונות,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: