הצפור חוששת ללחישות זוקפת ראשה ופורחת מתחת כנפי אמה - וישראל קושרים אותה בקשר
פנחס · צפור קדושה בין כנפי אמה - סוד הצידה של השכינה בצפצוף ולחישת מקראי קדש · מאמר 115 · פיסקה 2 · דף רנד ע"א
לשון הזוהר
וְהַהוּא צִפּוֹרָא דְּחָיִישׁ (ס"א דרחים) לְאִינּוּן לְחִישִׁין, וּלְאִינּוּן קָלִין, דְּקָא מְלַחֲשֵׁי לְגַבָּהּ. וְאַף עַל גַּב דְּאִיהִי תְּחוֹת גַּדְפֵּי אִמָּהָא, זָקִיף רֵישָׁא וְאִסְתַּכְּלַת לְגַבֵּי הַהוּא לְחִישׁוּ דְּקָלָא, וּפַרְחַת לְגַבַּיְיהוּ, וְנַפְקַת מִתְּחוֹת גַּדְפָהָא דְּאִימָּא. כֵּיוָן דְּיִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לָהּ, אַתְקִיפוּ בָּהּ, וְלַחֲשִׁין לָהּ, וְקַשְׁרִין לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דְּלָא תִּפְרַח וְתֵזִיל. מִיַּד נַטְלֵי לָהּ יִשְׂרָאֵל בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא, וְאִיהִי בָּעָאת לְמִפְרַח וּלְמֵיזַל, וְלָא יָכִילַת לְמֵיזָל לָהּ.
תרגום
וְאוֹתָהּ צִפּוֹר שֶׁחוֹשֶׁשֶׁת (שאוהבת) לְאוֹתָן הַלְּחִישׁוֹת וּלְאוֹתָם קוֹלוֹת שֶׁמְּלַחֲשִׁים לָהּ, וְאַף עַל גַּב שֶׁהִיא תַּחַת כַּנְפֵי אִמָּהּ, זוֹקֶפֶת רֹאשָׁהּ וּמִסְתַּכֶּלֶת אֵצֶל אוֹתָהּ לְחִישַׁת הַקּוֹל, וּפוֹרַחַת אֲלֵיהֶם, וְיוֹצֵאת מִתַּחַת כְּנָפֶיהָ שֶׁל אִמָּא. וְכֵיוָן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לוֹקְחִים אוֹתָהּ, מַחֲזִיקִים בָּהּ וְלוֹחֲשִׁים אֶצְלָהּ, וְקוֹשְׁרִים אוֹתָהּ בְּקֶשֶׁר שֶׁלֹּא תָעוּף וְתֵלֵךְ. מִיָּד לוֹקְחִים אוֹתָהּ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ קֶשֶׁר, וְהִיא מְבַקֶּשֶׁת לָעוּף וְלָלֶכֶת, וְאינָהּ יְכוֹלָה לָלֶכֶת לָהּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וההוא צפורא דחייש (ס"א דרחים) לאינון לחישין, ולאינון קלין, דקא מלחשי לגבה. ואף על גב דאיהי תחות גדפי אמהא, זקיף רישא ואסתכלת לגבי ההוא לחישו דקלא, ופרחת לגבייהו, ונפקת מתחות גדפהא דאימא. כיון דישראל נטלי לה, אתקיפו בה, ולחשין לה, וקשרין לה בקשורא דלא תפרח ותזיל. מיד נטלי לה ישראל בההוא קשורא, ואיהי בעאת למפרח ולמיזל, ולא יכילת למיזל לה.
התרגום: ואותה צפור שחוששת (שאוהבת) לאותן הלחישות ולאותם קולות שמלחשים לה, ואף על גב שהיא תחת כנפי אמה, זוקפת ראשה ומסתכלת אצל אותה לחישת הקול, ופורחת אליהם, ויוצאת מתחת כנפיה של אמא. וכיון שישראל לוקחים אותה, מחזיקים בה ולוחשים אצלה, וקושרים אותה בקשר שלא תעוף ותלך. מיד לוקחים אותה ישראל באותו קשר, והיא מבקשת לעוף וללכת, ואינה יכולה ללכת לה.
מן המפרשים
קרני אור: מלחשי לגבה מלחשי לגבה. ר"ל בשירין ותושבחן בבהכ"נ:
הסולם: וההוא צפורא דחייש וכו': וצפור ההיא המרגשת אלו הלחשים, ואלו הקולות שמלחשים אליה, אע"פ שהיא תחת כנפי אמא, זוקפת ראשה, ומסתכלת אל לחש הקול, ופורחת אליהם, והיא יוצאת מתחת כנפי אמא. כיון שישראל לוקחים אותה, הם מחזיקים בה, ולוחשים…
אור יקר: רחים לאינון לחישין שהם התעוררותה לזווג והיא צריכה אליהם כנודע, פרחת לגבייהו בתפלה מיושב או ליל המועד בהכנתם, ונפקת מתחות גדפי דאימא שיורדת מתחת כנפי הבינה שהם שש כנפים שש ספירות, אתקיפו בה בקשר של תפילין בכל יום ובשאר המועדים…