ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 115: צפור קדושה בין כנפי אמה - סוד הצידה של השכינה בצפצוף ולחישת מקראי קדש › פיסקה 3 (רנד ע"ב)

בעוד קשורה בידיהם היא מצפצפת עמם - והבנים תחת כנפי אמותיהם יוצאים אל הצפור

פנחס · צפור קדושה בין כנפי אמה - סוד הצידה של השכינה בצפצוף ולחישת מקראי קדש · מאמר 115 · פיסקה 3 · דף רנד ע"ב

לשון הזוהר

וּבְעוֹד דְּהִיא קְשִׁירָא בִּידַיְיהוּ, אִינּוּן מְלַחֲשֵׁי בְּקַלֵיהוֹן, וְאִיהִי מְצַפְצְפָא בַּהֲדַיְיהוּ, וּפַרְחַת לְעֵילָּא, וְנַחְתַּת. וְכָל אִינּוּן בְּנִין דִּתְחוֹת גַּדְפֵּי אִמְּהוֹן, כֵּיוָן דְּשַׁמְעֵי הַהוּא צִפְצֻפָא דְּאַחֲתְהוֹן, וּלְחִישׁוּ דְּהַהוּא קָלָא, מִיַּד נַפְקֵי מִתְּחוֹת גַּדְפָהָא דְּאִמְּהוֹן, וּפַרְחֵי לְגַבֵּי הַהוּא צִפּוֹרָא, וְיִשְׂרָאֵל נַטְלֵי לוֹן, וְאַחְדֵּי בְּהוּ. וְאִלְמָלֵא הַהוּא צִפּוֹרָא דְּקָא אַחְדֵּי בְּקַדְמִיתָא, אִינּוּן לָא פַּרְחֵי לְגַבַּיְיהוּ לְעָלְמִין, וְלָא יַכְלִין לְאַחֲדָא בְּהוּ.

תרגום

וּבְעוֹד שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בִּידֵיהֶם, הֵם לוֹחֲשִׁים בְּקוֹלָם, וְהִיא מְצַפְצֶפֶת עִמָּהֶם, וּמְעוֹפֶפֶת לְמַעְלָה וְיוֹרֶדֶת. וְכָל אוֹתָם בָּנִים שֶׁתַּחַת כַּנְפֵי אִמּוֹתֵיהֶם, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹמְעִים אוֹתוֹ הַצִּפְצוּף שֶׁל אֲחוֹתָם וּלְחִישַׁת אוֹתוֹ הַקּוֹל, מִיָּד יוֹצְאִים תַּחַת כַּנְפֵי אִמּוֹתֵיהֶם וּמְעוֹפְפִים אֵצֶל אוֹתָהּ הַצִּפּוֹר. וְיִשְׂרָאֵל לוֹקְחִים אוֹתָם וְאוֹחֲזִים בָּהֶם. וְאִם לֹא אוֹתָהּ צִפּוֹר שֶׁאוֹחֲזִים בָּהּ בַּתְּחִלָּה, לֹא הָיוּ אֵלּוּ מְעוֹפְפִים אֶצְלָם לְעוֹלָמִים, וְלֹא יְכוֹלִים לֶאֱחֹז בָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובעוד דהיא קשירא בידייהו, אינון מלחשי בקליהון, ואיהי מצפצפא בהדייהו, ופרחת לעילא, ונחתת. וכל אינון בנין דתחות גדפי אמהון, כיון דשמעי ההוא צפצפא דאחתהון, ולחישו דההוא קלא, מיד נפקי מתחות גדפהא דאמהון, ופרחי לגבי ההוא צפורא, וישראל נטלי לון, ואחדי בהו. ואלמלא ההוא צפורא דקא אחדי בקדמיתא, אינון לא פרחי לגבייהו לעלמין, ולא יכלין לאחדא בהו.

התרגום: ובעוד שהיא קשורה בידיהם, הם לוחשים בקולם, והיא מצפצפת עמהם, ומעופפת למעלה ויורדת. וכל אותם בנים שתחת כנפי אמותיהם, כיון ששומעים אותו הצפצוף של אחותם ולחישת אותו הקול, מיד יוצאים תחת כנפי אמותיהם ומעופפים אצל אותה הצפור. וישראל לוקחים אותם ואוחזים בהם. ואם לא אותה צפור שאוחזים בה בתחלה, לא היו אלו מעופפים אצלם לעולמים, ולא יכולים לאחז בהם.

מן המפרשים

קרני אור: ופרחת לעילא ופרחת לעילא. ר"ל דרך משל צפור שקשור על רגליה חוט, ואדם אוחז בחוט זה, היא 'פרחת לעילא' ר"ל רוצה לברוח, אבל אינה יכולה מחמת הקשר, 'ונחתת' על כרחה, וד"ל המשל דר"ל דהיא אינה יכולה לברוח מישראל מחמת שירין ותושבחן…

הסולם: ובעוד דהיא קשירא וכו': ובעוד שהיא קשורה בידיהם, של ישראל, הם מלחשים בקולם, והיא מצפצפת עמהם, ופורחת למעלה, ויורדת. וכל אלו הבנים שהם תחת כנפי אמם, שהם חג"ת נה"י דז"א, כיון ששומעים צפצוף ההוא של אחותם, המלכות, והלחש של קול ההוא…

אור יקר: נטלי לון ואחדי כהון בסוד תפלה של ראש וסוד תפלה מעומד לייחדם. ועשית וזהו שאמר אפרוחים הם ו׳

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר