המשתדל בתורה לקיים מצוותיה מבטל ממנו חיוב כוכבים ומזלות - אבל עמי הארץ לא נתבטלו מהם
פנחס · בנים חיים ומזונות אינם תלויים במזל - סוד ביטול חיוב הכוכבים למשתדל בתורה מאברהם ואילך · מאמר 11 · פיסקה 3 · דף רטז ע"ב
לשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, כָּל הַמִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרַיְיתָא, בָּטִיל מִנֵּיהּ חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. אִי אוֹלִיף לָהּ כְּדֵי לְקַיְּימָא פִּקּוּדָהָא. וְאִם לָאו, כְּאִלּוּ לָא אִשְׁתְּדַּל בָּהּ, וְלָא בָּטִיל מִנֵּיהּ חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי. כָּל שֶׁכֵּן עַמֵּי הָאָרֶץ דְּאִינּוּן אִתְמַתְלָן לִבְעִירָן. דְּאוֹקְמוּהָ עָלַיְיהוּ ׳אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה׳ (דברים כז, כא), דְּלָא אִתְבָּטְלוּן מִנְּהוֹן חִיוּבָא דְּכֹכָבַיָּא וּמַזָּלֵי.
תרגום
וּמִשּׁוּם זֶה, כָּל הַמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בִּטֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּב כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אִם לוֹמֵד אוֹתָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיהָ. וְאִם לֹא - כְּאִלּוּ לֹא הִשְׁתַּדֵּל בָּהּ, וְלֹא בִטֵּל מִמֶּנּוּ חִיּוּב כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. כָּל שֶׁכֵּן עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁנִּמְשְׁלוּ לִבְהֵמוֹת, שֶׁבֵּאֲרוּ עֲלֵיהֶם ׳אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה׳ (דברים כז, כא), שֶׁלֹּא הִתְבַּטְּלוּ מֵהֶם חִיּוּב שֶׁל כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובגין דא, כל המשתדל באורייתא, בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. אי אוליף לה כדי לקיימא פקודהא. ואם לאו, כאלו לא אשתדל בה, ולא בטיל מניה חיובא דככביא ומזלי. כל שכן עמי הארץ דאינון אתמתלן לבעירן. דאוקמוה עלייהו ׳ארור שוכב עם כל בהמה׳ (דברים כז, כא), דלא אתבטלון מנהון חיובא דככביא ומזלי.
התרגום: ומשום זה, כל המשתדל בתורה בטל ממנו חיוב כוכבים ומזלות, אם לומד אותה כדי לקים מצוותיה. ואם לא - כאלו לא השתדל בה, ולא בטל ממנו חיוב כוכבים ומזלות. כל שכן עמי הארץ שנמשלו לבהמות, שבארו עליהם ׳ארור שכב עם כל בהמה׳ (דברים כז, כא), שלא התבטלו מהם חיוב של כוכבים ומזלות.
מן המפרשים
הסולם: ובגין דא כל המשתדל וכו': ומשום זה כל העוסק בתורה, בטל ממנו החיוב של ככבים ומזלות. וזה הוא, אם לומר התורה כדי לקיים מצותיה. ואם לא, ואם אין כוונתו לקיים המצות, הרי הוא כמי שלא עסק בתורה, ואינו מתבטל ממנו החיוב של ככבים ומזלות.…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: