ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 29 (רנא ע"ב)

מצה מדוע כמו שדי שאמר לעולמו די - כך מצה משדדת ומבריחה צדדים רעים

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 29 · דף רנא ע"ב

לשון הזוהר

מַצָּה, אֲמַאי (ס"א אתקריאת מצה). אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, שַׁדַּי: בְּגִין דְּאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי, דְּיֹאמַר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי. אוּף הָכִי מַצָּה, בְּגִין דְּקָא מְשַׁדֵּד דְּמַבְרָחַת לְכָל סִטְרִין בִּישִׁין, וְעָבִיד קְטָטָה בְּהוּ, כְּגַוְונָא דְּשַׁדַּי דִּמְזוּזָה, דְּמַבְרִיחַ לְשֵׁדִים וּמַזִּיקִים דְּתַרְעָא, אוּף הָכִי אִיהִי מַבְרָחַת לוֹן מִכָּל מִשְׁכְּנֵי קְדוּשָּׁה, וְעָבִיד מְרִיבָה וּקְטָטָה בְּהוּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳מַסָּה וּמְרִיבָה׳ (שמות יז, ז). עַל דָּא כְּתִיב מַצָּה. וְהָא מַסָּה בְּסָמֶךְ אִיהוּ. אֶלָּא תַּרְגּוּמוֹ דְּמַסָּה, אִיהוּ מָצוּתָא.

תרגום

מַצָה, מַדּוּעַ (נִקְרֵאת מַצָּה)? אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, שַׁדַּי - מִשּׁוּם שֶׁאָמַר לְעוֹלָמוֹ דַּי, שֶׁיֹּאמַר לְצָרוֹ תֵינוּ דַּי. אַף כָּךְ מַצָּה, מִשּׁוּם שֶׁהִיא מְשַׁדֶּדֶת וּמַבְרִיחָה לְכָל צְדָדִים רָעִים וְעוֹשָׂה קְטָטָה בֵּינֵיהֶם כְּדֻגְמַת שֵׁם שַׁדַּי שֶׁבַּמְּזוּזָה, שֶׁמַּבְרִיחַ לְשֵׁדִים וּמַזִּיקִים שֶׁבַּשַּׁעַר - אַף כָּךְ הִיא מַבְרִיחָה אוֹתָם מִכָּל מִשְׁכְּנֵי הַקְּדֻשָּׁה, וְעוֹשָׂה מְרִיבָה וּקְטָטוֹת בָּהֶם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳מַסָּה וּמְרִיבָה׳ (שמות יז, ז) - וְעַל זֶה כָּתוּב מַצָּה, וַהֲרֵי מַסָּה נִכְתֶּבֶת בָּאוֹת סָמֶ"ךְ? אֶלָּא תַּרְגּוּם שֶׁל מַסָּה הוּא מַצּוּתָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מצה, אמאי (ס"א אתקריאת מצה). אלא הכי תנינן, שדי: בגין דאמר לעולמו די, דיאמר לצרותינו די. אוף הכי מצה, בגין דקא משדד דמברחת לכל סטרין בישין, ועביד קטטה בהו, כגוונא דשדי דמזוזה, דמבריח לשדים ומזיקים דתרעא, אוף הכי איהי מברחת לון מכל משכני קדושה, ועביד מריבה וקטטה בהו. כמה דאת אמר, ׳מסה ומריבה׳ (שמות יז, ז). על דא כתיב מצה. והא מסה בסמך איהו. אלא תרגומו דמסה, איהו מצותא.

התרגום: מצה, מדוע (נקראת מצה)? אלא כך שנינו, שדי - משום שאמר לעולמו די, שיאמר לצרו תינו די. אף כך מצה, משום שהיא משדדת ומבריחה לכל צדדים רעים ועושה קטטה ביניהם כדגמת שם שדי שבמזוזה, שמבריח לשדים ומזיקים שבשער - אף כך היא מבריחה אותם מכל משכני הקדשה, ועושה מריבה וקטטות בהם, כמו שנאמר ׳מסה ומריבה׳ (שמות יז, ז) - ועל זה כתוב מצה, והרי מסה נכתבת באות סמ"ך? אלא תרגום של מסה הוא מצותא.

מן המפרשים

אור החמה: בגין דאמר לעלמא די. שהוא סוף האצילות. דקא משדד וכו' שהיא השודדת הקליפות מלחמות בית דוד עם האומות שהם הקוצים סביבה. ימא רבא הקדושה זה הים ורחב ידים וקנה שהיא הקליפה נעיץ בימא רבא שהוא אחזה בו. אין בין חמץ ומצה אלא כל שהו דהיינו…

קרני אור: מצה אמאי מצה אמאי. ר"ל אמאי צוה קב"ה למיכל:

הסולם: מצה אמאי אתקריאת וכו': למה נקראת מצה. אלא כך למדנו, שדי, פירושו, מי שאמר לעולמו די יאמר לצרו תינו די. דהיינו שמבריח הדינים והצרות ממנו. אף מצה כך, משום שהיא מכריע ומכניע, דהיינו שמברחת לכל צדדים הרעים, ועושה מריבה בהם, כעין…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר