ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 22 (רנא ע"א)

שה שהוא פסח מדוע יראת המצרים - תפסו אותו בעשור לחדש וקשרוהו ימים

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 22 · דף רנא ע"א

לשון הזוהר

וְעַל דָּא אִמְרָא דְּאִיהוּ פֶּסַח אֲמַאי. אֶלָּא דַּחֲלָא דְּמִצְרָאֵי, וְאֱלָהָא דִּילְהוֹן הֲוָה אִימְרָא. אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִבְּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ סִיבוּ דַּחֲלָא דִּילְהוֹן דְּמִצְרָאֵי, וְתִפְשׂוּ לֵיהּ, וִיהֵא אָסוּר וְתָפִישׂ בִּתְפִישָׂה דִּילְכוֹן, יוֹמָא חַד וּתְרֵין וְג', וּבְיוֹמָא ד', אַפִּיקוּ לֵיהּ לְדִינָא, וְאִתְכְּנָשׁוּ עָלֵיהּ.

תרגום

וְעַל זֶה שֶׂה שֶׁהוּא פֶּסַח - מַדּוּעַ? אֶלָּא יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים וֵאלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם הָיָה הַשֶּׂה. אָמַר הקב"ה: מִבֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ קְחוּ אֶת יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים, וְתִפְשׂוּ אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה קָשׁוּר וְתָפוּס בִּתְפִיסָה שֶׁלָּכֶם יוֹם אֶחָד וּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ לְדִין וְהֵאָסְפוּ עָלָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא אמרא דאיהו פסח אמאי. אלא דחלא דמצראי, ואלהא דילהון הוה אימרא. אמר קודשא בריך הוא, מבעשור לחדש סיבו דחלא דילהון דמצראי, ותפשו ליה, ויהא אסור ותפיש בתפישה דילכון, יומא חד ותרין וג', וביומא ד', אפיקו ליה לדינא, ואתכנשו עליה.

התרגום: ועל זה שה שהוא פסח - מדוע? אלא יראתם של המצרים ואלוה שלהם היה השה. אמר הקב"ה: מבעשור לחדש קחו את יראתם של המצרים, ותפשו אותו, ויהיה קשור ותפוס בתפיסה שלכם יום אחד ושנים ושלשה, וביום הרביעי הוציאו אותו לדין והאספו עליו.

מן המפרשים

הסולם: וע"ד אמרא דאיהו וכו': וע"כ השה לפסח למה. (ששאל לעיל אות תשכ"א) אלא משום שהיראה של המצרים ואלוה שלהם, היה שה. אמר הקב"ה מבעשור לחדש קחו האלוה של המצרים, ותפשו אותו ויהיה אסור ותפוש בתפישה שלכם יום אחד ושנים ושלשה, וביום הרביעי…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר