ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 21 (רנא ע"א)

קושיית רבי יוסי וכי יוסף עשה לאחיו עבודה זרה - לא אלא שישלטו על העבודה הזרה שלהם

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 21 · דף רנא ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְהָא תָּנֵינָן כְּמָה דְּאִתְפְּרַע קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִינּוּן דְּפַלְחֵי לְעֲבוֹדָה זָרָה, הָכִי אִתְפְּרַע מֵעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ, וְכִי יוֹסֵף עָבִיד לַאַחוֹי עֲבוֹדָה זָרָה. אָמַר לֵיהּ, לָא עָבִיד יוֹסֵף לַאַחוֹי עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עָבִיד לוֹן לְשַׁלְּטָאָה עַל עֲבוֹדָה זָרָה דִּילְהוֹן, וּלְאַכְפְּיָא עֲבוֹדָה זָרָה דִּילְהוֹן תְּחוֹת יְדַיְיהוּ, וּלְרַדָּאָה לוֹן בַּמַּקֵּל. (אמר רעיא מהימנא כגון, בסוף דף שקודם זה) אָמַר יוֹסֵף, אִי יִשְׁלְטוּן אַחַי עַל עֲבוֹדָה זָרָה דִּילְהוֹן, כָּל שֶׁכֵּן דְּיִשְׁלְטוּן עַל גַּרְמַיְיהוּ, וּבְגִין כָּךְ אוֹתִיב לוֹן בְּמֵיטַב אַרְעָא, וְאַשְׁלִיט לוֹן עַל כָּל אַרְעָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַהֲרֵי לָמַדְנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּפְרַע הקב"ה מֵאֵלּוּ שֶׁעוֹבְדִים לַעֲבוֹדָה זָרָה - כָּךְ נִפְרַע מֵעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ. וְכִי יוֹסֵף עָשָׂה לְאֶחָיו עֲבוֹדָה זָרָה?! אָמַר לוֹ, לֹא עָשָׂה יוֹסֵף לְאֶחָיו עֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עָשָׂה לָהֶם שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, וְלִכְפּוֹת הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם תַּחַת יְדֵיהֶם וְלִרְדּוֹתָם בְּמַקֵּל. אָמַר יוֹסֵף, אִם יִשְׁלְטוּ אַחַי עַל הָעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל עַצְמָם, וּמִשּׁוּם זֶה הוֹשִׁיב אוֹתָם בְּמֵיטַב הָאָרֶץ וְהִשְׁלִיט אוֹתָם עַל כָּל הָאָרֶץ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, והא תנינן כמה דאתפרע קודשא בריך הוא מאינון דפלחי לעבודה זרה, הכי אתפרע מעבודה זרה ממש, וכי יוסף עביד לאחוי עבודה זרה. אמר ליה, לא עביד יוסף לאחוי עבודה זרה, אלא עביד לון לשלטאה על עבודה זרה דילהון, ולאכפיא עבודה זרה דילהון תחות ידייהו, ולרדאה לון במקל. (אמר רעיא מהימנא כגון, בסוף דף שקודם זה) אמר יוסף, אי ישלטון אחי על עבודה זרה דילהון, כל שכן דישלטון על גרמייהו, ובגין כך אותיב לון במיטב ארעא, ואשליט לון על כל ארעא.

התרגום: אמר רבי יוסי, והרי למדנו, כמו שנפרע הקב"ה מאלו שעובדים לעבודה זרה - כך נפרע מעבודה זרה ממש. וכי יוסף עשה לאחיו עבודה זרה?! אמר לו, לא עשה יוסף לאחיו עבודה זרה, אלא עשה להם שישלטו על העבודה זרה שלהם, ולכפות העבודה זרה שלהם תחת ידיהם ולרדותם במקל. אמר יוסף, אם ישלטו אחי על העבודה זרה שלהם, כל שכן שישלטו על עצמם, ומשום זה הושיב אותם במיטב הארץ והשליט אותם על כל הארץ.

מן המפרשים

אור החמה: במיטב ארעא ואשליט לון על כל ארעא וכו' כי אחר שהם שולטים על שר שלהם ואותו השר מקבל שפע מהם א"כ ראוי שטוב השפע יאכלו ישראל והמותר שהוא התמצית המתפשט יהיה לשר דהיינו הצאן והתמצית לכל מצרים לכך מיטב הארץ לישראל. ולא בחרבא וכו'…

אור יקר: במקל, אמר ר׳ יהודה הוקשה לו וכי שוטים הם שעובדים לבהמה, וזהו שאמר.

קרני אור: ולרדאה לון במקל אמר רעיא מהימנא כגון ולרדאה לון במקל אמר רעיא מהימנא כגון וכו'. ר"ל כאן שייך הרעיא מהימנא דבדף ר"נ ע"ב אמר ר"מ כו'. ולאו דוקא, ואני אפרש כסדר, והוא ענין אחד ' אמר יוסף ' כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר