ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 105: ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח › פיסקה 15 (רנ ע"ב)

קוראים לה כבוד כבוד כבוד ואבא ואמא אומרים מקדש מקדש - הלבנה מתקדשת

פנחס · ובחדש הראשון זה ניסן - סוד קדוש הלבנה ומדוע נצטוו ישראל לתפוס ולשרף את יראת מצרים בפסח · מאמר 105 · פיסקה 15 · דף רנ ע"ב

לשון הזוהר

בְּשַׁעֲתָא דְּנַקְטָא נַפְשָׁא דְּעִנּוּגִין כַּדְּקָא יָאוּת, וּבַעְיָא לְפַקְדָּא לְחֵילָהָא, מִתְכַּנְּשִׁין כֻּלְּהוּ, וְקַרְיָין לָהּ מִגּוֹ הֵיכָלָא קַדִּישָׁא, כָּבוֹד כָּבוֹד כָּבוֹד. בְּהֵיכָלָא קַדִּישָׁא אַבָּא וְאִמָּא, פַּתְחֵי וְאַמְרֵי מְקוּדָּשׁ מְקוּדָּשׁ. כְּדֵין יַרְחָא אִתְקַדָשׁ כַּדְּקָא יָאוּת. וּכְדֵין כְּתִיב, וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, רִאשׁוֹן ודַּאי, וְעַל דָּא מִשְׁכוּ וְגוֹ'. וְעַל דָּא בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה, דְּאִתְחַבָּר סִיהֲרָא בְּשִׁמְשָׁא, וּמַה דַּהֲוַת (נקטא) נְקוּדָּה חֲדָא, כַּד נַחְתָּא אִתְפְּשָׁט זְעֵיר זְעֵיר, וְאִתְמַלְּיָיא, וְאִתְעָבִידַת ה', מַלְיָיא מִכָּל סִטְרִין, מִתְקַדְּשָׁא כַּדְּקָא יָאוּת.

תרגום

בְּשָׁעָה שֶׁלּוֹקַחַת אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָעִנּוּגִים כְּמוֹ שֶׁרָאוּי וְרוֹצָה לְצַוּוֹת לְחֵילוֹתֶיהָ, מִתְאַסְּפִים כֻּלָּם, וְקוֹרְאִים לָהּ מִתּוֹךְ הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ: כָּבוֹד כָּבוֹד כָּבוֹד. בַּהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ אַבָּא וְאִמָּא פּוֹתְחִים וְאוֹמְרִים: מְקֵדָּשׁ מְקֵדָּשׁ. וְאָז הַלְּבָנָה מִתְקַדֶּשֶׁת כְּמוֹ שֶׁרָאוּי. וְאָז כָּתוּב ׳וּבַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן׳ (במדבר כח, טז) - רִאשׁוֹן וַדַּאי. וְעַל זֶה נֶאֱמַר מִשְׁכוּ וְגוֹ'. וְעַל זֶה נֶאֱמַר בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה. שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת הַלְּבָנָה בַּשֶּׁמֶשׁ, וּמַה שֶּׁהָיְתָה לוֹקַחַת נְקֻדָּה אַחַת, כַּאֲשֶׁר יוֹרֶדֶת, מִתְפַּשֶּׁטֶת מְעַט מְעַט וּמִתְמַלֵּאת, וְנַעֲשֵׂית אוֹת ה' מְלֵאָה מִכָּל הַצְּדָדִים, מִתְקַדֶּשֶׁת כְּמוֹ שֶׁרָאוּי.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשעתא דנקטא נפשא דענוגין כדקא יאות, ובעיא לפקדא לחילהא, מתכנשין כלהו, וקריין לה מגו היכלא קדישא, כבוד כבוד כבוד. בהיכלא קדישא אבא ואמא, פתחי ואמרי מקודש מקודש. כדין ירחא אתקדש כדקא יאות. וכדין כתיב, ובחדש הראשון, ראשון ודאי, ועל דא משכו וגו'. ועל דא בעשור לחדש הזה, דאתחבר סיהרא בשמשא, ומה דהות (נקטא) נקודה חדא, כד נחתא אתפשט זעיר זעיר, ואתמלייא, ואתעבידת ה', מלייא מכל סטרין, מתקדשא כדקא יאות.

התרגום: בשעה שלוקחת את הנפש של הענוגים כמו שראוי ורוצה לצוות לחילותיה, מתאספים כלם, וקוראים לה מתוך ההיכל הקדוש: כבוד כבוד כבוד. בהיכל הקדוש אבא ואמא פותחים ואומרים: מקדש מקדש. ואז הלבנה מתקדשת כמו שראוי. ואז כתוב ׳ובחדש הראשון׳ (במדבר כח, טז) - ראשון ודאי. ועל זה נאמר משכו וגו'. ועל זה נאמר בעשור לחדש הזה. שמתחברת הלבנה בשמש, ומה שהיתה לוקחת נקדה אחת, כאשר יורדת, מתפשטת מעט מעט ומתמלאת, ונעשית אות ה' מלאה מכל הצדדים, מתקדשת כמו שראוי.

מן המפרשים

אור החמה: ובחדש הראשון ראשון ודאי כלומר שעלתה המלכות למעלה שהוא ראשון בלי ספק וע"ד משכו שצריך להמשיכו למטה בעשור לחודש הזה דאתחבר דהיינו חדש מלכות הזה ת"ת דאתחבר עם זאת כדפי' לעיל. אתפשטת וכו' היינו שהאור אשר לה באותה בחי' שהיא נקודה…

אור יקר: ועל דא משכו שצריך׳ להמשיכה למטה, כעשור לחדש הזה דאתחכר דהיינו הדש מלכות הזה תפארת דאתעטר עם זאת כדפירשנו לעיל אתפשטת וכו׳ היינו שהאור אשר לה באותה בחינה שהיא נקודה אמצעית כזו מתפשטת מעט מעט בכל בחינותיה סביבותיה לכל הפאות וזהו…

קרני אור: בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי בהיכלא קדישא אבא ואמא פתחי כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר