לבסוף מתגברת כגבור והולכת ונקראת איל - הולכת שישים פרסאות להר חשך ונלחם בה נחש ומזמן הקבה נחש אחר
פנחס · כאיל תערג על אפיקי מים - סוד אילת השחר וחבלי הגאלה לפני התגלות שני המשיחים · מאמר 104 · פיסקה 5 · דף רמט ע"ב
לשון הזוהר
לְבָתַר אִתַּתְקְפַת כְּגִיבָּר וְאַזְלַת, וְאִקְרֵי אַיָּל. לְאָן אֲתָר אַזְלַת. אַזְלַת שִׁתִין פַּרְסֵי מֵהַהוּא אֲתָר דְּנָפְקָא, וְעָאלַת לְגוֹ טוּרָא דַּחֲשׁוֹכָא. (ומתמן ארחת מזונא) אַזְלַת בְּגוֹ הַהוּא טוּרָא דַּחֲשׁוֹכָא, אָרַח לְרַגְלָהּ חִוְיָא חֲדָא עֲקִימָא, וְאָזִיל לְרַגְלָהּ. וְאִיהִי סַלְּקָא מִתַּמָּן, לְגַבֵּי טוּרָא דִּנְהוֹרָא. כֵּיוָן דְּמָטַת תַּמָּן, זַמִּין לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חִוְיָא אַחֲרָא, וְנָפִיק וּמְקַטְרְגָא דָּא בְּדָא, וְאִיהִי אִשְׁתְּזִיבַת. וּמִתַּמָּן נַטְלַת מְזוֹנָא, וְתָבַת לְאַתְרָהּ, בְּפַלְגוּת לֵילְיָא. וּמִפַּלְגוּ לֵילְיָא, שַׁרְיָא לְפַלְגָא, עַד דִּסְלִיקַת קַדְרוּתָא דְּצַפְרָא. כֵּיוָן דְּאַנְהִיר יְמָמָא, אַזְלַת, וְלָא אִתְחֲזִיאַת, כְּמָה דְּאִתְּמַר.
תרגום
לְבַסּוֹףֹ מִתְגַּבֶּרֶת כְּגִבּוֹר וְהוֹלֶכֶת, וְנִקְרֵאת אַיָּל. לְאֵיזֶה מָקוֹם הוֹלֶכֶת? הוֹלֶכֶת שִׁשִּׁים פַּרְסָאוֹת מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּצְאָה, וְנִכְנֶסֶת לְתוֹךְ הַר שֶׁל חֹשֶׁךְ. (וּמִשָּׁם מריחה מָזוֹן) הוֹלֶכֶת בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַר שֶׁל חֹשֶׁךְ, וּמֵרִיחַ אֶת רַגְלֶיהָ נָחָשׁ אֶחָד עֲקַלָּתוֹן, וְהוֹלֵךְ לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ. וְהִיא עוֹלָה מִשָּׁם אֵצֶל הַר שֶׁל אוֹר. כֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעָה שָׁם, מְזַמֵן לָהּ הקב"ה נָחָשׁ אֶחָד, וְיוֹצֵא וְנִלְחָם זֶה בָּזֶה, וְהִיא נִצּוֹלֵית. וּמִשָּׁם נוֹטֶלֶת מָזוֹן וְשָׁבָה לִמְקוֹמָהּ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה. וּמֵחֲצוֹת לַיְלָה מַתְחִילָה לְחַלֵּק, עַד שֶׁעוֹלָה שַׁחֲרוּת הַבֹּקֶר. כֵּיוָן שֶׁמֵּאִיר הַיּוֹם, הוֹלֶכֶת וְלֹא מִתְרָאָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: לבתר אתתקפת כגיבר ואזלת, ואקרי איל. לאן אתר אזלת. אזלת שתין פרסי מההוא אתר דנפקא, ועאלת לגו טורא דחשוכא. (ומתמן ארחת מזונא) אזלת בגו ההוא טורא דחשוכא, ארח לרגלה חויא חדא עקימא, ואזיל לרגלה. ואיהי סלקא מתמן, לגבי טורא דנהורא. כיון דמטת תמן, זמין לה קודשא בריך הוא חויא אחרא, ונפיק ומקטרגא דא בדא, ואיהי אשתזיבת. ומתמן נטלת מזונא, ותבת לאתרה, בפלגות ליליא. ומפלגו ליליא, שריא לפלגא, עד דסליקת קדרותא דצפרא. כיון דאנהיר יממא, אזלת, ולא אתחזיאת, כמה דאתמר.
התרגום: לבסוף מתגברת כגבור והולכת, ונקראת איל. לאיזה מקום הולכת? הולכת ששים פרסאות מאותו מקום שיצאה, ונכנסת לתוך הר של חשך. (ומשם מריחה מזון) הולכת בתוך אותו הר של חשך, ומריח את רגליה נחש אחד עקלתון, והולך למרגלותיה. והיא עולה משם אצל הר של אור. כיון שמגיעה שם, מזמן לה הקב"ה נחש אחד, ויוצא ונלחם זה בזה, והיא נצולית. ומשם נוטלת מזון ושבה למקומה בחצות הלילה. ומחצות לילה מתחילה לחלק, עד שעולה שחרות הבקר. כיון שמאיר היום, הולכת ולא מתראה, כמו שנתבאר.
מן המפרשים
מקדש מלך: אזלת שתין פרסי מההוא אתר דנפקא פירוש שהמ' יורדת לבריאה כנודע ושם מקומה ומבריאה שהוא מקומה הולכת ליצירה. ששם מקנן הזעיר שהוא בן ו"ק. וז"ש אזלת ס' פרסי וכו' . ומ"ש ועלאת לגו טורא דחשוכא: היא עשייה ששם מדור הקליפות ומשם מבררת…
אור החמה: ועאלת לטורא דחשוכא הוא הגבורה ובה אחיזת החיצונים והענין שהוא מתגוללת מבחינה אל בחי' לרדוף אחרי מזון התחתונים ועולה ממלכות ליסוד ומיסוד להוד ומהוד לנצח ומנצח לת"ת ועד כאן אין תביעה לחיצונים מפני שאין מזונם מאלו אלא מציאותם מהם…
אור יקר: סלקא מתמן לגבי מורא. דגהורא היינו לחסד שהוא אור שנברא ביום ראשון, זמין לה מכ׳הבינה חויא אחרא הוא. ישמעאל שיצא מאברהם שמקטרג ־ קליפה עם קליפת אומה. .באומה למטה, שר עם שר למעלה, ובעוד .שהם מקטרגים זה עם זה אינם מעוררים על מזון…