אז קול מתעורר ברקיע קרובים הכנסו למקומכם רחוקים צאו - תזרח השמש יאספון
פנחס · כאיל תערג על אפיקי מים - סוד אילת השחר וחבלי הגאלה לפני התגלות שני המשיחים · מאמר 104 · פיסקה 4 · דף רמט ע"א
לשון הזוהר
כְּדֵין, קָלָא חֲדָא אִתְעַר בְּאֶמְצָעִיתָא דִּרְקִיעַ, קָארֵי בְּחַיִל וְאָמַר, קְרִיבִין עוּלוּ לְדוּכְתַיְיכוּ. רְחִיקִין. פּוּקוּ. כָּל חַד וְחַד לִיכְנֻשׁ לְאַתְרֵיהּ דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ. כֵּיוָן דְּאַנְהִיר שִׁמְשָׁא, כָּל חַד וְחַד אִתְכְּנִישׁ לְאַתְרֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְגוֹ'׳ (תהילים קד, כב). וְאִיהִי אַזְלַת בִּימָמָא, וְאִתְגַּלְיָא בְּלֵילְיָא. וּפַלְגָּא בְּצַפְרָא. וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי, אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.
תרגום
אָז קוֹל אֶחָד מִתְעוֹרֵר בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ, קוֹרֵא בְּכֹחַ וְאוֹמֵר: קְרוֹבִים הִכָּנְסוּ לִמְקוֹמְכֶם! רְחוֹקִים צְאוּ! כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵאָסֵף לִמְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ. כֵּיוָן שֶׁהֵאִיר הַשֶּׁמֶשׁ, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נֶאֱסָף לִמְקוֹמוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ יֵאָסֵפוּן וְגוֹ'׳ (תהלים קד, כב). וְהִיא הוֹלֶכֶת בַּיּוֹם, וּמִתְגַּלֵּית בַּלַּיְלָה, וּמְחַלֶּקֶת בַּבֹּקֶר. וְלָכֵן נִקִרֵאת אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כדין, קלא חדא אתער באמצעיתא דרקיע, קארי בחיל ואמר, קריבין עולו לדוכתייכו. רחיקין. פוקו. כל חד וחד ליכנש לאתריה דאתחזי ליה. כיון דאנהיר שמשא, כל חד וחד אתכניש לאתריה. הדא הוא דכתיב, ׳תזרח השמש יאספון וגו'׳ (תהילים קד, כב). ואיהי אזלת ביממא, ואתגליא בליליא. ופלגא בצפרא. ובגין כך אקרי, אילת השחר.
התרגום: אז קול אחד מתעורר באמצע הרקיע, קורא בכח ואומר: קרובים הכנסו למקומכם! רחוקים צאו! כל אחד ואחד יאסף למקומו הראוי לו. כיון שהאיר השמש, כל אחד ואחד נאסף למקומו. זהו שכתוב ׳תזרח השמש יאספון וגו'׳ (תהלים קד, כב). והיא הולכת ביום, ומתגלית בלילה, ומחלקת בבקר. ולכן נקראת אילת השחר.
מן המפרשים
אור יקר: קלא חדא אתער התעוררות התפארת הנקרא הול לעוררם אל הייחוד הנודע אשר להיכלות ולכל הנמצאים וקשרם זה בזה והרחקת הרעים והחצונים כנודע, וזהו תפלת יוצר בסוד קשר ההיכלות כדפירשו בזוהר פרשת פקודי באורו בעת כזו כדי שלא יהנו הקליפות ממנו,
קרני אור: ובג"כ אקרי אילת השחר ובג"כ אקרי אילת השחר. ר"ל לשון נקבה, דהיינו בלילה בשעתא דאתגלייא ופלגת מזונא אקרי נקבה, אבל ביום דאזלת למרחוק לכנוש ולאסוף המזון כנ"ל אקרי איל לשון זכר, כגבור תקיף דאזיל למרחוק לבקש מזונו, וז"ש 'לבתר…
הסולם: כדין קלא חדא וכו': אז נתעורר קול אחד באמצע הרקיע, וקורא בכח ואומר, קרובים, הכנסו למקומכם. רחוקים, צאו. כל אחד ואחד יתאסף למקומו הראוי לו. כיון שהאיר השמש כל אחד ואחד נאסף למקומו. ז"ש, תזרח השמש, יאספון וגו'. והיא הולכת ביום…