אבל לבנה של עץ החיים הנקדה כמקור מעין שאינו פוסק - נקראת אילת אהבים
פנחס · ובראשי חדשיכם - סוד תזוזת הלבנה לששה צדדים ומדוע נקראת לבנה על לבון ההלכה · מאמר 103 · פיסקה 5 · דף רמח ע"ב
לשון הזוהר
אֲבָל סִיהֲרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, הַהִיא נְקוּדָּה דִּלְגָו מִנָּהּ, אִיהִי כְּמַבּוּעָא דְּלֵית לֵיהּ פְּסָק, דִּכְתִּיב בָּהּ, ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיהו נח, יא). וְאִתְקְרִיאַת אַיֶּלֶת אַהָבִים מִסִּטְרָא דְּחֶסֶד, דְּהַיְינוּ ׳אַהֲבַת עוֹלָם אַהֲבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חֶסֶד׳ (ירמיהו לא, ג). וּתְרֵין קַרְנָיִן אִית לָהּ מִן נְהוֹרָא, כְּגַוְונָא דָּא לְזִמְנִין הָאַחַת גָּבוֹהַּ מִן הַשֵׁנִית כְּגוֹוָנָא דָּא: לְזִמְנִין קַרְנִין אִינוּן שָׁוִין. (ע"כ רעיא מהימנא).
תרגום
אֲבָל הַלְּבָנָה שֶׁל עֵץ הַחַיִּים, אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁבִּפְנִים מִמֶּנָּה, הִיא כִּמְקוֹר הַמַּעְיָן שֶׁאֵין לוֹ הֶפְסֵק, שֶׁכָּתוּב בָּהּ ׳וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו׳ (ישעיה נח, יא) - וְנִקְרֵאת אַיֶּלֶת אֲהָבִים מִצַּד הַחֶסֶד, כְּלוֹמַר ׳אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד׳ (ירמיה לא, ג) - וּשְׁתֵּי קַרְנַיִם יֵשׁ לָהּ מִן הָאוֹר, כְּדֻגְמָא זוֹ (צִיּוּר) לִפְעָמִים הָאַחַת גְּבוֹהָה מִן הַשְּׁנִיָּה כְּדֻגְמָא זוֹ (צִיּוּר) לִפְעָמִים הַקַּרְנַיִם הֵן שָׁווֹת. (צִיּוּר) (ע"כ רעיא מהימנא).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אבל סיהרא דעץ החיים, ההיא נקודה דלגו מנה, איהי כמבועא דלית ליה פסק, דכתיב בה, ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ (ישעיהו נח, יא). ואתקריאת אילת אהבים מסטרא דחסד, דהיינו ׳אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳ (ירמיהו לא, ג). ותרין קרנין אית לה מן נהורא, כגוונא דא לזמנין האחת גבוה מן השנית כגוונא דא: לזמנין קרנין אינון שוין. (ע"כ רעיא מהימנא).
התרגום: אבל הלבנה של עץ החיים, אותה נקדה שבפנים ממנה, היא כמקור המעין שאין לו הפסק, שכתוב בה ׳וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׳ (ישעיה נח, יא) - ונקראת אילת אהבים מצד החסד, כלומר ׳אהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׳ (ירמיה לא, ג) - ושתי קרנים יש לה מן האור, כדגמא זו (ציור) לפעמים האחת גבוהה מן השניה כדגמא זו (ציור) לפעמים הקרנים הן שוות. (ציור) (ע"כ רעיא מהימנא).
מן המפרשים
הסולם: אבל סיהרא דעץ החיים וכו': אבל הלבנה, שהיא המלכות, שמצד עץ החיים, שהוא ז"א, אותה נקודה הפנימיות שבה, שה"ס חכמה דימין, שהוא חסד, היא כמבוע שאין לו הפסק, משום שנמשך מאו"א עלאין דרך ז"א, שהזווג שלהם לא פסיק לעלמין, שכתוב בה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: