ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 10: סוד היבום והגלגול - מדוע הצדיק שב בגלגולים רבים, ומעלת הדחוקים כרבי אלעזר בן פדת › פיסקה 5 (רטז ע"א)

אינו שלם בבן אם אין לו בת - להיות שלם בעולם הזה שנברא בהא

פנחס · סוד היבום והגלגול - מדוע הצדיק שב בגלגולים רבים, ומעלת הדחוקים כרבי אלעזר בן פדת · מאמר 10 · פיסקה 5 · דף רטז ע"א

לשון הזוהר

וְאִי לָא חָזַר נִשְׁמְתָא שְׁלֵימָתָא, כְּגַוְונָא דְּאִשְׁתְּלָמַת. אִתְּמַר בָּהּ, ׳שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳, אִיהִי וְכָל נִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין. אוּף הָכִי לָאו אִיהוּ שְׁלִים בְּבֶן, אִי לֵית לֵיהּ בַּת, דְּאִיהוּ עָלְמָא דֵּין, לְמֶהֱוִי שְׁלִים בְּהַאי עָלְמָא דְּאִתְבְּרֵי בְּה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב ד) ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם׳. (אלא) יְה"וּ, (איוב לג כט) ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳. וְרַשִּׁיעַיָּיא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, (קהלת ח י) ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ, גַּרְמוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ,׳ (עמוס ב ו) ׳עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׳. בָּתַר דְּקִלְקְלוּ גַּרְמַיְיהוּ תְּלַת זִמְנִין, וְלָא זָכֵי בְּיה"ו, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת יא ג) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּ׳. עַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, דְּהַיְינוּ ה'. וְאִתְדָּנוּ בַּגֵיהִנָּם, בְּמַשְׁחִית אַף וְחֵימָה.

תרגום

וְאִם לֹא חָזְרָה נְשָׁמָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְּמָה, נֶאֱמַר בָּהּ (שם א) ׳שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת - הִיא וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הָאֲחֵרוֹת׳. גַּם כָּךְ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בְּבֵן אִם אֵין לוֹ בַּת, שֶׁהִיא הָעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת שָׁלֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּבְרָא בְה'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ - בְּהִבָּרְאָם׳. (אֶלָּא) יְה"וּ, (איוב לג) ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳ - וְהָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (קהלת ח) ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, גָּרְמוּ׳ - (שמות לב) ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲלֵיהֶם (עמוסב) עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׳ - אַחֲרֵי שֶׁקִּלְקְלוּ עַצְמָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא זָכוּ בְּיה"ו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (קהלת יא) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא (קהלת יא, ג)׳ - (ו) עַל ׳אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ (עמוס ב, ו)׳ - דְּהַיְנוּ ה'. וְנִדּוֹנוּ בַגֵּיהִנֹּם בְּמַשְׁחִית אַף וְחֵמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי לא חזר נשמתא שלימתא, כגוונא דאשתלמת. אתמר בה, ׳שם הם שבים ללכת׳, איהי וכל נשמתין אחרנין. אוף הכי לאו איהו שלים בבן, אי לית ליה בת, דאיהו עלמא דין, למהוי שלים בהאי עלמא דאתברי בה', הדא הוא דכתיב, (בראשית ב ד) ׳אלה תולדות השמים והארץ בהבראם׳. (אלא) יה"ו, (איוב לג כט) ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר׳. ורשיעייא דאתמר בהון, (קהלת ח י) ׳ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו, גרמו אלה אלהיך ישראל, דאתמר עלייהו,׳ (עמוס ב ו) ׳על שלשה פשעי ישראל׳. בתר דקלקלו גרמייהו תלת זמנין, ולא זכי ביה"ו, דאתמר ביה (קהלת יא ג) ׳מקום שיפול העץ שם יהו׳. על ארבעה לא אשיבנו, דהיינו ה'. ואתדנו בגיהנם, במשחית אף וחימה.

התרגום: ואם לא חזרה נשמה שלמה כמו שהשתלמה, נאמר בה (שם א) ׳שם הם שבים ללכת - היא וכל הנשמות האחרות׳. גם כך איננו שלם בבן אם אין לו בת, שהיא העולם הזה, להיות שלם בעולם הזה שנברא בה'. זהו שכתוב (בראשית ב) ׳אלה תולדות השמים והארץ - בהבראם׳. (אלא) יה"ו, (איוב לג) ׳הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׳ - והרשעים שנאמר בהם (קהלת ח) ׳ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו, גרמו׳ - (שמות לב) ׳אלה אלהיך ישראל, שנאמר ׳עליהם (עמוסב) על שלשה פשעי ישראל׳ - אחרי שקלקלו עצמם שלש פעמים ולא זכו ביה"ו, שנאמר בו (קהלת יא) ׳מקום שיפול העץ שם יהוא (קהלת יא, ג)׳ - (ו) על ׳ארבעה לא אשיבנו (עמוס ב, ו)׳ - דהינו ה'. ונדונו בגיהנם במשחית אף וחמה.

מן המפרשים

אור החמה: בתר דקלקלו גרמייהו ג' זמנין. וכו' הענין אמר כי הם ג' גלגולי' ביה"ו ואי לא זכי להשתלם נידון באף משחית וחימה שהם ג' כנגדם ואמר כי בפעם הג' הוא רזא דוא"ו דיה"ו אז צריך להשתלם כי הלא שם הוא מקום הגוף שאין לו אחיזה לנחש ולכן יעקב…

קרני אור: שם הם שבים ללכת שם הם שבים ללכת. ר"ל בגלגול:

הסולם: בגין דא מאן וכו': משום זה, מי שאין לו בן, שהוא כנגד ז"א שה"ס ו', שהוא עולם הבא, אינו מבני עולם הבא. כי הים שהוא בינה, שה"ס עולם הבא, הוא כנגדו כנגד ה ו', כי ה ו' יוצאת מביניהם של י"ה, אשר י' ה"ס חכמה וה ה' ה"ס בינה הנקראת ים.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: