סוד היבום והגלגול
מדוע הצדיק שב בגלגולים רבים, ומעלת הדחוקים כרבי אלעזר בן פדת
מצות היבום - סוד כלאים בציצית שמה שאסרתי כאן התרתי כאן
וְלָכֵן זוֹהִי מִצְוַת הקב"ה בַּתּוֹרָה לִהְיוֹת אָח מְיַבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו לַעֲשׂוֹת בֵּן לְאָחִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מֵאוֹתוֹ עוֹלָם. וְזֶהוּ כְּמוֹ סוֹד כִּלְאַיִם בְּצִיצִית. שֶׁאָמְרוּ, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךְ כָּאן - הִתַּרְתִּי לְךְ כָּאן. אָסַרְתִּי לְךְ כִּלְאַיִם שֶׁל הָעוֹלָם - הִתַּרְתִּי לְךְ כִּלְאַיִם שֶׁל צִיצִית. אָסַרְתִּי לְךְ אֵשֶׁת אָח - הִתַּרְתִּי לְךְ יְבָמָה. כְּגוֹן מַרְכִּיבִים תַּפּוּחִים אוֹ דְקָלִים מִין בְּמִינוֹ, וְאָסוּר לְהַרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) - וּבִיבָמָה מַרְכִּיבִים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאבַד (לְהַאֲבִיד) נֶפֶשׁ הַמֵּת, ׳וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל׳ (שם כה).
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אִיהוּ פִּקּוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוִי אָח מְיַבֵּם לְאִתְּתֵיהּ דְּאָח, לְמֶעְבַּד בְּרָא לַאֲחוּי, בְּגִין דְּלָא יִתְאֲבִיד מֵהַהוּא עָלְמָא. וְהַאי אִיהוּ כְּגוֹן רָזָא דְּכִלְאַיִם בְּצִּיצִּית. דְּאָמְרוּ, מַה שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ כָּאן, הֵתַּרְתִּי לָךְ כָּאן. אָסַרְתִּי לָךְ כִּלְאַיִם דְּעָלְמָא, הֵתַּרְתִּי לָךְ כִּלְאַיִם דְּצִּיצִּית. אָסַרְתִּי לָךְ אֵשֶׁת אָח, הֵתַּרְתִּי לָךְ יְבָמָה. כְּגוֹן מַרְכִיבִים תַּפּוּחִים אוֹ דְּקָלִּים מִן בְּמִינוֹ. וְאָסוּר לְאַרְכָּבָא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט). וּבַיְּבָמָה מַרְכִּיבִין מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, בְּגִין דְּלָא לִתְאֲבִיד (להאביד) נֶפֶשׁ הַמֵּת. ׳וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל׳ (דברים כה, ו).
סוד הגלגול - גלגל הוא אות יוד ואין לו תנועה בלי אמת המים שהיא וו
וְזְהִוּ סוֹד הַגִּלְגּוּל. לַגַּלְגַּל אֵין תְּנוּעָה בְּלִי אַמַּת הַמַּיִם, גַּם כָּךְ אַמַּת הַמַּיִם סוֹד שֶׁל אוֹת ו', בָּהּ נַעֲשֶׂה הַגַּלְגַּל גִּלְגּוּל. וְסוֹד הַדָּבָר - מַה גַּלְגַּל אֵין לוֹ תְּנוּעָה בְּלֹא אַמַּת הַמַּיִם - גַּם כָּךְ גַּלְגַּל הוּא י' וְאֵין לוֹ תְּנוּעָה בְּלִי אַמַּת מַיִם, שֶׁהִיא ו'. יְבָמָה ה'. לָזֶה הוּא בִּינָ"ה בֶּ"ן יָ"הּ. בְּאוֹת י' בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַבָּא, עוֹלָם אָרֹךְ, שֶׁהוּא ו'.
בלשון הזוהר
וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּגִלְגּוּל. גַּלְגַּל לֵית לֵיהּ תְּנוּעָה בְּלָא אֲמַת הַמַּיִם, אוּף הָכִי, אֲמַת הַמַּיִם רָזָא דְּאָת ו', בֵּיהּ אִתְעָבִיד גַּלְגַּל גִּלְגּוּל. וְרָזָא דְּמִלָּה, מַה גַּלְגַּל אֵין לוֹ תְּנוּעָה בְּלָא אֲמַת הַמַּיִם, אוּף הָכִי, גַּלְגַל אִיהוּ י', וְלֵית לֵיהּ תְּנוּעָה בְּלָא אֲמַת הַמַּיִם דְּאִיהוּ ו'. יְבָמָה ה'. לְהַאי אִיהוּ בִּינָ"ה בֵּ"ן יָ"הּ. בְּאוֹת י' בָּרָא עָלְמָא דְּאָתֵי, עוֹלָם אָרוֹךְ, דְּאִיהוּ ו'.
מי שאין לו בן אינו מבני עולם הבא - משל לנחלים החוזרים לים שיצאו ממנו
בִּגְלַל זֶה מִי שֶׁאֵין לוֹ בֵּן אֵינוֹ מִבְּנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁהַיָּם לְמוּלוֹ, וּמִמֶּנּוּ יָצָא, מִבֵּינֵיהֶם ו', וּמִמֶּנּוּ נֶחֱלָקִים כַּמָּה נְחָלִים שֶׁמְּסוֹבְבִים אֶת הָעוֹלָם, עַד שֶׁחוֹזְרִים לַיָּם שֶׁיָּצְאוּ מִשָּׁם, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר הַפָּסוּק (קהלת א) ׳כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים׳ וְגוֹ'. - עַד שֶׁחוֹזְרִים כְּמוֹ שֶׁיָּצְאוּ.
בלשון הזוהר
בְּגִין דָּא, מַאן דְּלֵית לֵיה בֵּן, לָאו אִיהוּ מִבְּנֵי עָלְמָא דְּאָתֵי, דְּיַמָּא לָקֳבְלֵיהּ, וּמִנֵּיהּ נָפִיק, מִבֵּינַיְיהוּ (תיקונים ע"ב ע"א) ו', וּמִנֵּיהּ מִתְפַּלְּגִין כַּמָה נַחֲלֵי, דְּאִינּוּן מְסַבְּבִין עָלְמָא, עַד דְּחַזְרוּ לְיַמָּא דְּנַפְקוּ מִתַּמָּן, וּבְגִין דָּא אָמַר קְרָא, ׳כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים וְגוֹ'׳ (קהלת א, ז). עַד דְּאָהַדְרוּ כְּגַוְונָא דְּנַפְקוּ.
והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה - אם תשוב בתשובה שלמה כמו שניתנה
גַּם כָּךְ - ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (שם יב, ז) - כְּמוֹ שֶׁנָּתַן אוֹתָהּ שְׁלֵמָה אִם תָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהִיא בִּינָ"ה, בֶּ"ן יָ"הּ, עֶלְיוֹן. אוֹת ה' עוֹלָה בָּאוֹת י' לַחֲמִשִּׁים, עֶשֶׂר פְּעָמִים חָמֵשׁ. הֲרֵי הִיא יָ"ם, יָ"הּ. בֵּ"ן, נַחַל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַיָּם וְנֶחֱלָק לְכַמָּה נְחָלִים, כְּמוֹ אִילָן שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט לְכַמָּה עֲנָפִים.
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי, ׳וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׳ (קהלת יב, ז). כְּגַוְונָא דְּיָהִיב לָהּ שְׁלֵימָתָא. אִם תָּשׁוּב בְּתִיּוּבְתָא, דְּאִיהוּ בִּינָ"ה בֵּ"ן יָ"הּ, עִלָּאָה. אָת ה' סְלִיקַת בְּאָת י' לְחַמְשִׁין, עֶשֶׂר זִמְנִין חֲמֵשׁ. הָא אִיהוּ יָ"ם, יָ"הּ. בֵּ"ן, נַחַל דְּנָפַק מִן יַמָּא, וְאִתְפְּלִיג לְכַמָּה נַחֲלִין, כְּגַוְונָא דְּאִילָנָא דְּאִתְפְשַׁט לְכַמָּה עַנְפִּין.
אינו שלם בבן אם אין לו בת - להיות שלם בעולם הזה שנברא בהא
וְאִם לֹא חָזְרָה נְשָׁמָה שְׁלֵמָה כְּמוֹ שֶׁהִשְׁתַּלְּמָה, נֶאֱמַר בָּהּ (שם א) ׳שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת - הִיא וְכָל הַנְּשָׁמוֹת הָאֲחֵרוֹת׳. גַּם כָּךְ אֵינֶנּוּ שָׁלֵם בְּבֵן אִם אֵין לוֹ בַּת, שֶׁהִיא הָעוֹלָם הַזֶּה, לִהְיוֹת שָׁלֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁנִּבְרָא בְה'. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב) ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ - בְּהִבָּרְאָם׳. (אֶלָּא) יְה"וּ, (איוב לג) ׳הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר׳ - וְהָרְשָׁעִים שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (קהלת ח) ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ, גָּרְמוּ׳ - (שמות לב) ׳אֵלֶּה אֱלֹהֶיךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר ׳עֲלֵיהֶם (עמוסב) עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׳ - אַחֲרֵי שֶׁקִּלְקְלוּ עַצְמָם שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְלֹא זָכוּ בְּיה"ו, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (קהלת יא) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּא (קהלת יא, ג)׳ - (ו) עַל ׳אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ (עמוס ב, ו)׳ - דְּהַיְנוּ ה'. וְנִדּוֹנוּ בַגֵּיהִנֹּם בְּמַשְׁחִית אַף וְחֵמָה.
בלשון הזוהר
וְאִי לָא חָזַר נִשְׁמְתָא שְׁלֵימָתָא, כְּגַוְונָא דְּאִשְׁתְּלָמַת. אִתְּמַר בָּהּ, ׳שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת׳, אִיהִי וְכָל נִשְׁמָתִין אַחֲרָנִין. אוּף הָכִי לָאו אִיהוּ שְׁלִים בְּבֶן, אִי לֵית לֵיהּ בַּת, דְּאִיהוּ עָלְמָא דֵּין, לְמֶהֱוִי שְׁלִים בְּהַאי עָלְמָא דְּאִתְבְּרֵי בְּה', הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (בראשית ב ד) ׳אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם׳. (אלא) יְה"וּ, (איוב לג כט) ׳הֵן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלֹשׁ עִם גָּבֶר׳. וְרַשִּׁיעַיָּיא דְּאִתְּמַר בְּהוֹן, (קהלת ח י) ׳וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבוּרִים וָבָאוּ, גַּרְמוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמַר עָלַיְיהוּ,׳ (עמוס ב ו) ׳עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל׳. בָּתַר דְּקִלְקְלוּ גַּרְמַיְיהוּ תְּלַת זִמְנִין, וְלָא זָכֵי בְּיה"ו, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (קהלת יא ג) ׳מְקוֹם שֶׁיִּפּוֹל הָעֵץ שָׁם יְהוּ׳. עַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, דְּהַיְינוּ ה'. וְאִתְדָּנוּ בַּגֵיהִנָּם, בְּמַשְׁחִית אַף וְחֵימָה.
שלשה לבושי הקשת לבן אדם וירוק - נודעים בסוד האותיות של יעקב שנכללו בו
וּלְבוּשִׁים שֶׁל שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ נוֹדָעִים בַּקֶּשֶׁת, שֶׁהֵם לָבָן, אָדֹם וְיָרֹק. מִי שֶׁיָּבא בִּזְמַן אֶחָד הוּא לָבָן, בַּשֵּׁנִי אָדם, בַּשְּׁלִישִׁי יָרֹק. וּמִשּׁוּם שֶׁבְּיַעֲקֹב נִכְלְלוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְנִשְׁרַשׁ הָאִילָן וְנִנְטַע וְהִתְגַּדֵּל וְנַעֲשָׂה פְרִי טוֹב - ׳לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ׳ (ישעיה כט, כב), לִהְיוֹת מֶרְכַּבְתּוֹ בַּיֵּצֶר הָרָע, שֶׁהוּא נָחָשׁ וְכָל מִינֵי חַיָּה רָעָה, וּמִשּׁוּם זֶה - ׳וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיּוּכָל׳ (הושע יב, ה) - וּמִשּׁוּם שֶׁאָדָם נִקְרָא אִילָן, הוּא סוֹד זֶה לְאִילָן שֶׁנִּנְטַע בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עוֹשֶׂה פְרִי, מֶה עָשָׂה? עָקַר אוֹתוֹ וּנְטָעוֹ בְמָקוֹם אַחֵר. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁלֹּא הָיָה מֻחְזָק לִהְיוֹת עָקָר, עַד שֶׁהָלַךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְנִנְטַע שָׁם בְּאִשָּׁה.
בלשון הזוהר
וּלְבוּשִׁין דִּתְלַת אַתְוָון אִלֵּין, אִשְׁתְּמוֹדְעִין בַּקֶּשֶׁת, דְּאִינּוּן חִיוָּור סוּמָק וְיָרוֹק. מַאן דְּיִיתֵי בְּזִמְנָא חֲדָא, אִיהוּ חִיוָּור. בְּתִנְיָינָא, סוּמָק. בִּתְלִיתָאָה, יָרוֹק. וּבְגִין דִּבְיַעֲקֹב אִתְכְּלִילוּ אַתְוָון, וְאִשְׁתְּרָשׁ אִילָנָא וְאִתְנְטָע וְאִתְרַבָּא, וְאִתְעָבִיד אִיבָּא טָבָא, ׳לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יְחֱוָרוּ׳ (ישעיהו כט, כב), לְמֶהֱוִי מֶרְכַּבְתֵּיהּ בְּיִצֶּר הָרָע, דְּאִיהוּ נָחָשׁ, וְכָל מִינֵי חַיָּה בִּישָׁא. וּבְגִין דָּא, ׳וַיָּשַׂר אֶל מַלְאָךְ וַיוּכָל׳ (הושע יב, ה). וּבְגִין דְּאִתְקְרֵי אָדָם אִילָנָא, אִיהוּ רָזָא דָּא, לְאִילָנָא דְּאִתְנָטַע בַּאֲתָר דְּלָא עָבִיד אִיבָּא. מֶה עָבֵד. עָקַר לֵיהּ וּנְטָעֵיהּ בַּאֲתָר אַחֲרָא. וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהָ מִכָּל מָקוֹם דְּלָא הֲוִי מוּחְזָק לְמֶהֱוִי עָקָר, עַד דְּאָזִיל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִתְנְטָע תַּמָּן בְּאִתְּתָא.
הצדיק המטלטל ממקום למקום כאלו בא בגלגול פעמים רבות - לרשעים לא מביאים יותר משלש
וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים.גַּם כָּךְ צַדִּיק, שֶׁהוּא מִטַּלְטֵל מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מִבַּיִת לְבַיִת, כְּאִלּוּ יָבא בְגִלְגּוּל פְּעָמִים רַבּוֹת, וְהַיְנוּ ׳וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי׳ (שמות כ, ו) (ו), עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְעוֹלָם (הַבָּא) שָׁלֵם - אֲבָל לָרְשָׁעִים לֹא מְבִיאִים יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְאִםהרשע חָזַר בִּתְשׁוּבָה, נֶאֱמַר בּוֹ גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עָון. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, צַדִּיקִים שׁוּב אֵינָן חוֹזְרִים לַעֲפָרָם.שאין חוזרים בגלגול.
בלשון הזוהר
אוּף הָכִי צַּדִיק, דְּאִיהוּ מִטַלְטֵל מֵאֲתָר לְאֲתָר, מִבַּיִת לְבַיִת, כְּאִילּוּ יֵיתֵי בְּגִלְגּוּלָא זִמְנִין סַגִּיאִין. וְהַיְינוּ ׳וְעוֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאוֹהֲבָיו׳ (שמות כ, ו), עַד דְּיִזְכֶּה לְעָלְמָא (דאתי) שְׁלִים. אֲבָל לְחַיָּיבַיָּא, לָא אַיְיתֵי לֵיהּ יַתִיר מִתְּלַת זִמְנִין. וְאִי חָזַר בְּתִיּוּבְתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ גָּלוּת מְכַפֶּרֶת עֲוֹן. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, צַּדִיקִים שׁוּב אֵינָן חוֹזְרִים לַעֲפָרָם.
ועפר אחר יקח וטח את הבית - תקנת האדם המנגע ביצר הרע לגרש האשה הרעה
אֶלָּא רוֹמֵז, ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מב) - ׳וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב׳ (איוב לד, טו) - ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳ (קהלת יב, ז) - מִשּׁוּם שֶׁהוּא מְנֻגָּע, וְאֵין בּוֹ אֶלָּא אִשָּׁה רָעָה, יֵצֶר הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בָּהּ אִשָּׁה רָעָה צָרַעַת לְבַעְלָהּ׳. מַה תַּקָּנָתוֹ? יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא, שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳ (בראשית כג, כד) - הָאָדָם - זוֹ הַנְּשָׁמָה. אֶ"ת - בַּת זוּג הָאָדָם. ׳כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ׳ (משלי כז, ח).
בלשון הזוהר
אֶלָּא קָא רָמִיז, ׳וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת׳ (ויקרא יד, מב). ׳וְאָדָם עַל עָפָר יָשׁוּב׳ (איוב לד, טו). ׳וְיָשׁוֹב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה׳ (קהלת יב, ז). בְּגִין דְּהוּא מְנוּגַע, וְלֵית בֵּיהּ אֶלָּא אִשָׁה רָעָה, יֵצֶּר הָרָע, דְּאִתְּמַר בָּהּ אִשָׁה רָעָה צָּרַעַת לְבַעְלָהּ. מַאי תָּקַנְתֵיהּ. יְגָרְשֶׁנָּה וְיִתְרַפֵּא. דְּאִיהִי גַּרְמַת ׳וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם׳ (בראשית ג, כד) הָאָדָם, דָּא נִשְׁמְתָא. אֶ"ת, בַּת זוּגוֹ דְּאָדָם. ׳כְּצִּפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ׳ (משלי כז, ח).
גם צפור מצאה בית היינו יבמה - ודרור קן לה היינו גואל, אשריו מי שעושה קן
וּמִשּׁוּם זֶה, ׳גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת׳ (תהלים פד, ד), הַיְנוּ יְבָמָה - וּדְרוֹר - קֵן לָהּ, הַיְנוּ גּוֹאֵל. ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ׳ - בֵּן וּבַת. אַשְׁרֵי מִי שֶׁעוֹשֶׂה (לָהֶם) קֵן, ׳וְגָאַל אֶת מִמְכַּר אָחִיו׳ (ויקרא כה, כה), שֶׁהוּא מָכוּר בַּעֲבוּר מַה שֶּׁלֹּא שֶׁלּוֹ.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא, ׳גַּם צִּפּוֹר מָצְּאָה בַיִת׳ (תהילים פד, ד), הַיְינוּ יְבָמָה. וּדְרוֹר קֵן לָהּ, הַיְינוּ גּוֹאֵל, ׳אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרוֹחֶיהָ׳, בֵּן וּבַת. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּעָבַד (לון) קִינָּא, ׳וְגָאַל אֵת מִמְכַּר אָחִיו׳ (ויקרא כה, כה). דְּאִיהוּ מָכוּר בַּעֲבוּר דְּלָאו דִּילֵיהּ.
ויתעבר הוי בי למענכם - סוד העבור, ששים רבוא זכות כלם תלה הקבה במשה
וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר מֹשֶׁה, ׳וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם׳ (דברים ג, כו) - כָּאן הוּא סוֹד הָעִבּוּר. רוֹעֶה נֶאֱמָן הִשְׁאִיר שִׁשִּׁים רִבּוֹא, כַּמָּה פְעָמִים שֶׁבָּא בְגִלְגּוּל, וּמִשּׁוּם זֶה זְכוּת כֻּלָּם תָּלָה בּוֹ הקב"ה. וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהָ חֲכָמִים, אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה בְמִצְרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס אֶחָד. וְאַף עַל גַּב שֶׁחֲכָמִים פֵּרְשׁוּהָ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים - שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
וּבְגִין דָּא אָמַר מֹשֶׁה, ׳וַיִתְעֲבֵּר יהו"ה בִּי לְמַעַנְכֶם׳ (דברים ג, כו). הָכָא הוּא סוֹד הָעִבּוּר. רַעְיָא מְהֵימָנָא, שֵׁזִיב שִׁתִּין רִבּוֹא, כַּמָּה זִמְנִין דְּאָתֵי בְּגִלְגּוּלָא, וּבְגִין דָּא זְכוּת כֻּלְּהוּ תַּלְיָיא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ. וּבְגִין דָּא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, אִשָּׁה אַחַת יָלְדָה בְּמִצְּרַיִם שִׁשִּׁים רִבּוֹא בְּכֶרֶס אֶחָד. וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקְמוּהָ רַבָּנָן בְּמִלִּין אַחֲרָנִין, שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה.
בעלי הסודות אומרים מרגלית לתלמידיהם ברמיזה - משל ביצה שהפילה ששים כרכים
שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעֲלֵי הַסּוֹדוֹת: אוֹמְרִים מַרְגָּלִית לְתַלְמִידֵיהֶם, וְלֹא נוֹדְעוּ בוֹ בִּרְמִיזָה, חוֹזֵר לָהֶם אוֹתוֹ דָּבָר בִּדְבַר שְׂחוֹק, כְּמוֹ אוֹתוֹ שֶׁאָמַר, בֵּיצָה אַחַת הִפִּילָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים. וּבָאָה בֵיצָה וְנָפְלָה מֵעוֹף שֶׁהָיָה פוֹרֵחַ בָּאֲוִיר וְהִכְּתָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים אֵלּוּ. וּבַעֲלֵי לֵיצָנוּת אָמְרוּ שֶׁלֹּא אָמַר הוּא, רַק שֶׁבֶּן אָדָם כָּתַב שִׁשִּׁים כְּרַכִּים, וּבָאָה בֵיצָה שֶׁיָּצְאָה מֵעוֹף וּמָחֲקָה שִׁשִּׁים כְּרַכִּים שֶׁל כְּתִיבָה. וְחַס וְשָׁלוֹם שֶׁבַּעֲלֵי הַתּוֹרָה אוֹמְרִים דִּבְרֵי שְׂחוֹק וּדְבָרִים בְּטֵלִים בַּתּוֹרָה.
בלשון הזוהר
דְּהָכִי אֹרַח דְּמָארֵי רָזִין, אַמְרִין מַרְגָלִית לְתַלְמִידֵיהוֹן, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדְעוּן בֵּיהּ בִּרְמִיזָא, אַהְדָּר לוֹן הַהוּא מִלָּה בְּמִלֵּי שְׂחוֹק, כְּגַוְונָא דְּהַהוּא דְּאָמַר, דְּבֵיצָּה אַחַת, אַפִּילַת שִׁתִּין כְּרָכִין. וְאָתָא בֵּיצָּה וְנַפְלַת מִן עוֹפָא דְּהֲוָה פָּרַח בַּאֲוִירָא, וּמָחָאָת אִלֵּין שִׁתִּין כְּרָכִין, וּמָארֵי דְּלֵיצָּנוּתָא אָמְרוּ, דְּלָא אָמַר הוּא אֶלָּא דְּבַּר נָשׁ כָּתַב שִׁשִּׁים כְּרָכִין, וְאָתָא בֵּיצָּה דְּנַפְקַת מִן עוֹפָא וּמְחָקַת שִׁתִין כְּרָכִין דִּכְתִיבָה. וְחָס וְשָׁלוֹם דְּמָארֵי אוֹרַיְיתָא אַמְרִין מִלִּין דִּשְׂחוֹק, וּדְבָרִים בְּטֵלִים בְּאוֹרַיְיתָא.
אפרוחים אלו בעלי משנה או ביצים אלו בעלי מקרא - סוד סכת דויד הנופלת וששים המלכות
אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ, (דברים כב) אֶפְרֹחִים - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִשְׁנָה. אוֹ בֵיצִים - אֵלּוּ בַּעֲלֵי מִקְרָא. וּכְמוֹ שֶׁנָּפַל מֵאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ, שֶׁהוּא בַּר נַפְלֵי, נְפִילַת בֵּיצָה שֶׁהוּא אֶתְרוֹג שִׁעוּר שֶׁכַּבֵּיצָה, וּבִגְלָלָהּ נֶאֱמַר ׳בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא) - וְנָפְלוּ עִמָּהּ (שִׁיר ו) שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, שֶׁהֵם כְּרוּכִים בָּהּ, כְּגוֹן כֵּיצַד כּוֹרְכִים אֶת שְׁמַע. וְהֵם כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת. וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר, אֵלּוּ ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ, שֶׁהֵן הֲלָכוֹת שֶׁאֵין לָהֶן חֶשְׁבּוֹן׳ (תהלים מה, טו).
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָא אוֹקְמוּהָ, ׳אֶפְרוֹחִים, אִלֵּין מָארֵי מִשְׁנָה׳ (דברים כב). ׳אוֹ בֵּיצִּים׳, אִלֵּין מָארֵי מִקְרָא. וּכְגַוְונָא דְּנָפַל מֵהַהוּא נִפּוֹל, דְּאִיהוּ בַּר נַפְלֵי, נְפִילַת בֵּיצָּה דְּאִיהוּ אֶתְרוֹג שִׁיעוּרָא בְּכַבֵּיצָּה. וּבְגִינָהּ אִתְּמַר ׳בַּיוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת׳ (עמוס ט, יא). וְנָפְלוּ עִמָּהּ ׳שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת׳ (שיר השירים ו, ח), דְּאִינּוּן כְּרִיכִין בָּהּ, כְּגוֹן כֵּיצַּד כּוֹרְכִין אֶת שְׁמַע. וְאִינּוּן לָקֳבֵל שִׁשִּׁים מַסֶּכְתּוֹת. ׳וַעֲלָמוֹת אֵין מִסְפָּר׳ - אִלֵּין ׳בְּתוּלוֹת אַחֲרֶיהָ רֵעוֹתֶיהָ׳ (תהילים מה, טו), דְּאִינּוּן הֲלָכוֹת, דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבַּן.
אותו אפרוח בן יה בתוך חמשים שערי בינה - סוד הנייפול שירד בהן ה ה
וְאוֹתוֹ אֶפְרוֹחַ הוּא בֶּן יָ"הּ, הוּא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָ"ה, דְּהַיְנוּ יָ"הּ חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, ו' הוּא נִיפּוֹל, שֶׁנָּפַל אַחַר אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר, ׳אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר׳ (ישעיה יד) - וְנִקְרָא נִיפּוֹל, וְלֹא נָפַל, וְלֹא נוֹפֵל. מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִיפּוֹל יֵשׁ י"ו, וְיוֹרֵד בָּהֶם לְגַבֵּי ה' ה', שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן ׳וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן׳ (רות א). זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח׳ (דברים כב). אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְהַשֵּׁנִי מִבַּיִת שֵׁנִי, לַהֲקִימָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יִ"שְׂמְחוּ הַ"שָּׁמַיִם וְ"תָגֵל הָ"אָרֶץ׳ (תהלים צו).
בלשון הזוהר
וְהַהוּא נִיפּוֹל אִיהוּ בֶּן יָ"הּ אִיהוּ בְּתוֹךְ נ' תַּרְעִין דְּבִינָ"ה, דְּהַיְינוּ יָ"הּ חֲמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר ו' אִיהוּ נִיפּוֹל, דְּנָפַל בָּתַר הַהִיא דְּאִתְּמַר, ׳אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵּל בֶּן שָׁחַר וְאִקְרֵי נִיפּוֹל, וְלֹא נָפַל, וְלֹא נוֹפֵל׳ (ישעיהו יד, יב). בְּגִין דְּבֵיהּ נִיפּוֹל י"ו וְנָחִית בְּהוֹן לְגַבֵּי ה' ה', דְּאִתְּמַר בְּהוֹן׳ וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן׳ (רות א, יט). הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְתִנְיָינָא מִבַּיִת שֵׁנִי, לְאַקָמָא לוֹן׳ (דברים כב, ז). הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳יִ"שְׂמְחוּ הַ"שָּׁמַיִם וְ"תָגֵל הָ"אָרֶ ץ׳ (תהלים צו).
השמש מתגלה ביום ומתכסה בלילה ומאיר בששים רבוא כוכבים - כך רועה הנאמן מאיר בנשמות ישראל
בֹּא וּרְאֵה, הַשֶּׁמֶשׁ הַזֶּה מִתְגַּלֶּה בַיּוֹם, וּמִתְכַּסֶּה בַלַּיְלָה, וּמֵאִיר בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא כּוֹכָבִים. גַּם כָּךְ רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, כְּשֶׁהִתְכַּנֵּס מֵהָעוֹלָם, מֵאִיר בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אִם הַדּוֹר כָּרָאוּי. וְזֶה סוֹד הַגִּלְגּוּל שֶׁאָמַר עָלָיו קֹהֶלֶת ׳דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא׳ (קהלת א, ד) - וּפֵרְשׁוּהָ שֶׁאֵין דּוֹר פָּחוֹת מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא. ׳וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת׳ - זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ ׳וְהָאָרֶץ הֲדם רַגְלָי׳ (ישעיה סו, א) - ׳וְהָיָה זַרְעֲךְ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳ (בראשית כח, יד).
בלשון הזוהר
תָּא חֲזִי, הַאי שִׁמְשָׁא אִתְגַלְיָא בִּימָמָא, וְאִתְכַּסְיָא בְּלֵילְיָא. וְנָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא כֹּכָבַיָּא. אוּף הָכִי רַעְיָא מְהֵימָנָא, בָּתַר דְּאִתְכְּנִישׁ מֵעָלְמָא, נָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, אִי דָּרָא כַּדְּקָא יָאוּת. וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּגִלְגּוּלָא, דְּאָמַר עָלֵיהּ קֹהֶלֶת, ׳דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא׳ (קהלת א, ד). וְאוֹקְמוּהָ דְּלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִׁים רִבּוֹא. ׳וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת׳ - דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ, ׳וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי׳ (ישעיהו סו, א), ׳וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ׳ (בראשית כח, יד).
קושיית סוד דור הולך ודור בא - הלך חגר בא חגר, ומשה עתיד היה לקבל תורה בדור המבול
וְעוֹד סוֹד אַחֵר בֵּאֲרוּ הַחֲכָמִים, הַדּוֹר שֶׁהוֹלֵךְ הוּא הַדּוֹר שֶׁבָּא. הָלַךְ חִגֵּר בָּא חִגֵּר, הָלַךְ סוּמָא בָּא סוּמָא. וְעוֹד פֵּרְשׁוּהָ חֲכָמִים, שֶׁעָתִיד הָיָה מֹשֶׁה לְקַבֵּל תּוֹרָה בְּדוֹר הַמַּבּוּל, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ רְשָׁעִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בְּשַׁגַּ"ם הוּא בָשָׂר׳ (שם ו). בְּשַׁגַּ"ם זֶה מֹשֶׁ"ה. וְלָמָּה קָרָא לוֹ בְּשַׁגַּ"ם? אֶלָּא קֹהֶלֶת חִסֵּר ב' מִבְּשַׁגַּ"ם לְכַסּוֹת הַדָּבָר. אָמַר, ׳אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳ (קהלת ח).
בלשון הזוהר
וְעוֹד רָזָא אַחֲרָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, הַדוֹר שֶׁהוֹלֵךְ הוּא הַדוֹר שֶׁבָּא, הָלַךְ חִגֵר בָּא חִגֵר, הֹלֵךְ סוּמָא בָּא סוּמָא. וְעוֹד אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּעָתִיד הֲוָה מֹשֶׁה לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא בְּדָרָא דְּטוֹפָנָא, אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ רַשִׁיעַיָּיא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בְּשַׁגַּ"ם הוּא בָּשָׂר׳ (בראשית ו, ג). בְּשַׁגַּ"ם זֶה מֹשֶׁ"ה. וַאֲמַאי קָרֵי לֵיהּ בְּשַׁגַּם. אֶלָּא קֹהֶלֶת חִסֵּר ב' מִן בְּשַׁגַּ"ם לְכַסָּאָה מִלָּה. אָמַר ׳אָמַרְתִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל׳ (קהלת ח, יד).
קושיית למה נקרא יתרו קיני - שנפרד מקין, קניתי איש את הוי
וּפֵרְשׁוּהָ עַל יִתְרוֹ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי? שֶׁנִּפְרַד מִקַּיִן. קָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא וְאָמַר, עַל זֶה כָּתוּב ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת יְהֹוָ"ה׳ (בראשית ד, א) - שֶׁרָאֲתָה אוֹתוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִים בָּנָיו לָשֶׁבֶת בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
בלשון הזוהר
וְאוֹקְמוּהָ עַל יִתְרוֹ, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי, שֶׁנִּפְרָד מִקַּיִן. קָם בּוּצִּינָא קַדִישָׁא וְאָמַר, עַל דָּא כְּתִיב, ׳קָנִיתִי אִישׁ אֶת׳ (בראשית ד, א) יְדוָֹ"ד. דְּחָזָאָת לֵיהּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, דַּעֲתִידִין בְּנוֹי לְמֵיתַב בְּלִשְׁכַּת הַגָּזִית.
רבי אלעזר בן פדת שהיתה דחוקה לו השעה - לא היה לו אלא קב חרובים כמו לרבי חנינא
וְגַם כָּךְ רַבִּי אִלעָזָר בִּן פְּדָת, שֶׁהָיְתָה דְחוּקָה לוֹ הַשָּׁעָה, שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אֶלָּא קַב חָרוּבִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ לְרַבִּי חֲנִינָא. לָמָּה זֶה? לְאַחַר שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאוֹמֶרֶת: כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ נִזּוֹן אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי.
בלשון הזוהר
וְאוֹף הָכִי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, דְּהֲוָה דְּחִיקָא לֵיהּ שַׁעֲתָא, דְּלָא הֲוָה לֵיהּ אֶלָּא קַב חֲרוּבִין מְעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת, כְּמוֹ לְרִבִּי חֲנִינָא. אֲמַאי הַאי, בָּתַר דַּהֲוַת בַּת קוֹל נַפְקַת וְאוֹמֶרֶת, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֵינוֹ נִיזוֹן אֶלָּא בִּשְׁבִיל חֲנִינָא בְּנִי.
סוד קב חרובים - קדשה ברכה, ואיוב בן יבמה היה ולכן נענש על מה שכבר אירע לו
אֶלָּא הוּא גָּרַם קֹדֶם שֶׁהֶחֱרִיב קַ"ב מִן י', שֶׁהוּא יַבֹּ"ק. גַּם כָּךְ לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא קַב חָרוּבִים, שֶׁאוֹת י' הִיא יִחוּד, וּמִמֶּנָּה בָּאָה נְבִיעָה לָאוֹת ב', שֶׁהִיא בְּרָכָה, וְהִיא קֹדֶשׁ, וּמִמֶּנָּה מִתְקַדֵּשׁ ק, שֶׁהִיא קֹדֶשׁ. וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת גָּרַם לִהְיוֹת חָרוּבִים שֶׁלּוֹ קַ"ב, שֶׁהֵם קְ"דֻשָּׁה בְּ"רָכָה. גַּם כָּךְ לֹא הָיָה לוֹ אֶלָּא קַב חָרוּבִים. גַּם כָּךְ אִיּוֹב בֶּן יְבָמָה הָיָה, וּמִשּׁוּם זֶה נֶעֱנַשׁ עַל מַה שֶּׁכְּבָר אֵרַע לוֹ.
בלשון הזוהר
אֶלָּא אִיהוּ גָּרִים קוֹדֶם, דְּחָרַב ק"ב מִן י', דְּאִיהוּ יַבֹּ"ק. אוּף הָכִי לָא הֲוָה לֵיהּ אֶלָּא קַב חֲרוּבִין. דְּאָת י' אִיהוּ יִחוּד, וּמִנֵּיהּ אַתְיָא נְבִיעוּ לְאָת ב', דְּאִיהִי בְּרָכָה, וְאִיהִי קֹדֶשׁ, וּמִנֵּיהּ אִתְקַדָּשׁ ק', דְּאִיהִי קִדוּשֵׁיה. וְרִבִּי פְּדָת גָּרִים לְמֶהֱוִי חֲרוּבִין דִּילֵיהּ ק"ב, דְּאִינּוּן קְ"דוּשָׁה בְּ"רָכָה, אוּף הָכִי לָא הֲוָה לֵיהּ אֶלָּא קַב חֲרוּבִין, אוּף הָכִי אִיּוֹב בֶּן יְבָמָה הֲוָה, וּבְגִין דָּא אִתְעַנָּשׁ, עַל מַה דְּאִירַע לוֹ כְּבָר.
בנים חיים ומזונות אינם תלויים במזל
סוד ביטול חיוב הכוכבים למשתדל בתורה מאברהם ואילך
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.