ממלכת הזוהר › זוהר › פנחס › מאמר 10: סוד היבום והגלגול - מדוע הצדיק שב בגלגולים רבים, ומעלת הדחוקים כרבי אלעזר בן פדת › פיסקה 1 (רטו ע"ב)

מצות היבום - סוד כלאים בציצית שמה שאסרתי כאן התרתי כאן

פנחס · סוד היבום והגלגול - מדוע הצדיק שב בגלגולים רבים, ומעלת הדחוקים כרבי אלעזר בן פדת · מאמר 10 · פיסקה 1 · דף רטו ע"ב

לשון הזוהר

וּבְגִין דָּא אִיהוּ פִּקּוּדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְמֶהֱוִי אָח מְיַבֵּם לְאִתְּתֵיהּ דְּאָח, לְמֶעְבַּד בְּרָא לַאֲחוּי, בְּגִין דְּלָא יִתְאֲבִיד מֵהַהוּא עָלְמָא. וְהַאי אִיהוּ כְּגוֹן רָזָא דְּכִלְאַיִם בְּצִּיצִּית. דְּאָמְרוּ, מַה שֶׁאָסַרְתִּי לָךְ כָּאן, הֵתַּרְתִּי לָךְ כָּאן. אָסַרְתִּי לָךְ כִּלְאַיִם דְּעָלְמָא, הֵתַּרְתִּי לָךְ כִּלְאַיִם דְּצִּיצִּית. אָסַרְתִּי לָךְ אֵשֶׁת אָח, הֵתַּרְתִּי לָךְ יְבָמָה. כְּגוֹן מַרְכִיבִים תַּפּוּחִים אוֹ דְּקָלִּים מִן בְּמִינוֹ. וְאָסוּר לְאַרְכָּבָא מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְאִתְּמַר בֵּיהּ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט). וּבַיְּבָמָה מַרְכִּיבִין מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, בְּגִין דְּלָא לִתְאֲבִיד (להאביד) נֶפֶשׁ הַמֵּת. ׳וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל׳ (דברים כה, ו).

תרגום

וְלָכֵן זוֹהִי מִצְוַת הקב"ה בַּתּוֹרָה לִהְיוֹת אָח מְיַבֵּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו לַעֲשׂוֹת בֵּן לְאָחִיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבַד מֵאוֹתוֹ עוֹלָם. וְזֶהוּ כְּמוֹ סוֹד כִּלְאַיִם בְּצִיצִית. שֶׁאָמְרוּ, מַה שֶּׁאָסַרְתִּי לְךְ כָּאן - הִתַּרְתִּי לְךְ כָּאן. אָסַרְתִּי לְךְ כִּלְאַיִם שֶׁל הָעוֹלָם - הִתַּרְתִּי לְךְ כִּלְאַיִם שֶׁל צִיצִית. אָסַרְתִּי לְךְ אֵשֶׁת אָח - הִתַּרְתִּי לְךְ יְבָמָה. כְּגוֹן מַרְכִּיבִים תַּפּוּחִים אוֹ דְקָלִים מִין בְּמִינוֹ, וְאָסוּר לְהַרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. וְנֶאֱמַר בּוֹ ׳כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה׳ (דברים כ, יט) - וּבִיבָמָה מַרְכִּיבִים מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא תֹאבַד (לְהַאֲבִיד) נֶפֶשׁ הַמֵּת, ׳וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל׳ (שם כה).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובגין דא איהו פקודא דקודשא בריך הוא באורייתא, למהוי אח מיבם לאתתיה דאח, למעבד ברא לאחוי, בגין דלא יתאביד מההוא עלמא. והאי איהו כגון רזא דכלאים בציצית. דאמרו, מה שאסרתי לך כאן, התרתי לך כאן. אסרתי לך כלאים דעלמא, התרתי לך כלאים דציצית. אסרתי לך אשת אח, התרתי לך יבמה. כגון מרכיבים תפוחים או דקלים מן במינו. ואסור לארכבא מין בשאינו מינו. ואתמר ביה ׳כי האדם עץ השדה׳ (דברים כ, יט). וביבמה מרכיבין מין בשאינו מינו, בגין דלא לתאביד (להאביד) נפש המת. ׳ולא ימחה שמו מישראל׳ (דברים כה, ו).

התרגום: ולכן זוהי מצות הקב"ה בתורה להיות אח מיבם את אשת אחיו לעשות בן לאחיו, כדי שלא יאבד מאותו עולם. וזהו כמו סוד כלאים בציצית. שאמרו, מה שאסרתי לך כאן - התרתי לך כאן. אסרתי לך כלאים של העולם - התרתי לך כלאים של ציצית. אסרתי לך אשת אח - התרתי לך יבמה. כגון מרכיבים תפוחים או דקלים מין במינו, ואסור להרכיב מין בשאינו מינו. ונאמר בו ׳כי האדם עץ השדה׳ (דברים כ, יט) - וביבמה מרכיבים מין בשאינו מינו, כדי שלא תאבד (להאביד) נפש המת, ׳ולא ימחה שמו מישראל׳ (שם כה).

מן המפרשים

אור יקר: מין בשאינו מינו אלא הקב״ה מתיר בתורתו הערוה בדרך חן כענין.

קרני אור: וביבמה מרכיבין מין וביבמה מרכיבין מין כו'. ר"ל היבמה אינה בת זוגו, אך התורה התירה כמו כלאים בציצית:

הסולם: ובגין דא איהו וכו': ומשום זה, היא מצות הקב"ה בתורה, להיות אח מיבם לאשת אחיו לעשות בן לאחיו, כדי שלא יאבד מעולם ההוא. וזה הוא כמו הסוד של כלאים בציצית. שאמרו, מה שאסרתי לך כאן, התרתי לך כאן, אסרתי לך כלאים בכל מקום, התרתי לך…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: