שמיני מים אחרונים שתקנו משום מלח סדומית המסמא - סם המות שורה על ידים מזהמות, וסוד והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדשים אלו אחרונים
עקב · עשרה דברים בסעודת שבת - סוד נטילת הידים שתי הככרות שלש הסעודות ועשרת הדברים בכוס של ברכה · מאמר 4 · פיסקה 26 · דף רעג ע"ב
לשון הזוהר
תְּמִינָאָה, מַיִם אַחֲרוֹנִים דְּתָקִינוּ לוֹן, בְּגִין מֶלַח סְדוֹמִית, הַמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. אֲמַאי אִקְרוּן חוֹבָה. אֶלָּא בְּאֹרַח רָזָא, סַם הַמָּוֶת שַׁרְיָא עַל יְדוֹי מְזוּהָמִין, דְּעַבְדֵּי בְּהוּ בְּרָכָה. וְעַל כּוֹס דִּמְבָרְכֵי עָלֵיהּ בְּלֹא טָהֳרָה, אִקְרֵי טָמֵא. וּמַה כּוֹס דְּשׁוֹתִין בּוֹ, טָמֵא לְבָרְכָה עַד דַּהֲווֹ מְטָהֲרֵי לֵיהּ בְּהַדָּחָה מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר. כָּל שֶׁכֵּן יְדוֹי. וּבְגִין דָּא, מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם׳ (ויקרא כ, ז) - אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. ׳וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים׳: אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. ׳כִּי קָדוֹשׁ׳: זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. לָקֳבֵל, ׳קָדשׁ קָדשׁ קָדשׁ יהו"ה צְבָאוֹת׳. וּבְגִין דָּא וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ', לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּאַתּוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳בָּנִים אַתֶּם לַיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א).
תרגום
שְׁמִינִי - מַיִם אַחֲרוֹנִים שֶׁתִּקְּנוּ לָהֶם מִשּׁוּם מֶלַח סְדוֹמִית הַמְסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם. לָמָּה נִקְרְאוּ חוֹבָה? אֶלָּא בְּדֶרֶךְ סוֹד, סַם הַמָּוֶת שׁוֹרֶה עַל יָדַיִם מְזֹּהָמוֹת, שֶׁעוֹשִׂים בָּהֶם בְּרָכָה. וְעַל כּוֹס שֶׁמְּבָרְכִים עָלֶיהָ בְּלִי טָהֳרָה נִקְרֵאת טְמֵאָה. וּמַה כּוֹס שֶׁשּׁוֹתִים בָּהּ טְמֵאָה לִבְרָכָה, עַד שֶׁהָיוּ מְטַהֲרִים אוֹתָהּ בַּהֲדחָה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ - כָּל שֶׁכֵּן יָדָיו. וּמִשּׁוּם זֶה מַיִם אַחֲרוֹנִים חוֹבָה. וְסוֹד הַדָּבָר, ׳וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם׳ (ויקרא כ, ז) - אֵלּוּ מַיִם רִאשׁוֹנִים. ׳וִהְיִיתֶם קְדשִׁים׳ - אֵלּוּ מַיִם אַחֲרוֹנִים. כִּי קָדוֹשׁ - זֶה שֶׁמֶן עָרֵב. כְּנֶגֶד ׳קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת׳ (ישעיה ו, ג) - וּמִשּׁוּם זֶה וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וְגוֹ', לְהוֹדִיעַ שֶׁאַתֶּם בָּנִים להקב"ה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים יד, א).
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תמינאה, מים אחרונים דתקינו לון, בגין מלח סדומית, המסמא את העינים. אמאי אקרון חובה. אלא בארח רזא, סם המות שריא על ידוי מזוהמין, דעבדי בהו ברכה. ועל כוס דמברכי עליה בלא טהרה, אקרי טמא. ומה כוס דשותין בו, טמא לברכה עד דהוו מטהרי ליה בהדחה מלגו ומלבר. כל שכן ידוי. ובגין דא, מים אחרונים חובה. ורזא דמלה, ׳והתקדשתם׳ (ויקרא כ, ז) - אלו מים ראשונים. ׳והייתם קדושים׳: אלו מים אחרונים. ׳כי קדוש׳: זה שמן ערב. לקבל, ׳קדש קדש קדש יהו"ה צבאות׳. ובגין דא והתקדשתם וגו', לאשתמודעא דאתון בנין לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב, ׳בנים אתם ליהו"ה אלהיכם׳ (דברים יד, א).
התרגום: שמיני - מים אחרונים שתקנו להם משום מלח סדומית המסמא את העינים. למה נקראו חובה? אלא בדרך סוד, סם המות שורה על ידים מזהמות, שעושים בהם ברכה. ועל כוס שמברכים עליה בלי טהרה נקראת טמאה. ומה כוס ששותים בה טמאה לברכה, עד שהיו מטהרים אותה בהדחה מבפנים ומבחוץ - כל שכן ידיו. ומשום זה מים אחרונים חובה. וסוד הדבר, ׳והתקדשתם׳ (ויקרא כ, ז) - אלו מים ראשונים. ׳והייתם קדשים׳ - אלו מים אחרונים. כי קדוש - זה שמן ערב. כנגד ׳קדוש קדוש קדוש ה' צבאות׳ (ישעיה ו, ג) - ומשום זה והתקדשתם וגו', להודיע שאתם בנים להקב"ה. זהו שכתוב ׳בנים אתם לה' אלהיכם׳ (דברים יד, א).
מן המפרשים
אור החמה: מן המקבילה בפנחס מאמר צב, יט (רמו.) ולא עוד אלא דאמרו עלייהו על נטילת מים בכלל שלש קדושות והתקדשת"ם קדושי"ם קד"וש. ואפשר דאאחרונים לחוד מהדר וכו' קדושות היינו קדושים תרין קדוש חד הרי תלת דקדוש דשמן ערב ג"כ להעביר הזוהמא (במים)…
קרני אור: מן המקבילה בפנחס מאמר צב, יט (רמו.) ישוי לון לגביה ישוי לון לגביה. ר"ל דקב"ה משוי לישראל לגביה לומר מה אני קדוש אף אתם תהיו קדושים:
הסולם: תמינאה מים אחרונים וכו': תקון השמיני הוא, מים אחרונים, שתקנו אותם משום מלח סדומית המעוור את העינים. ולמה נקראים חובה. ומשיב, אלא בדרך סוד הוא, כי סם המות שורה על ידים מזוהמים, שעושים עליהם ברכה, ועל כוס, שמברכים עליו בלי טהרה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: