ודרך סוד בעל הבית בוצע זה עמודא דאמצעיתא - ובשבת בוצע משתי ככרות שהן ה"ה, הפרורים כביצה כנגד טפות הזרע
עקב · ועשית שלחן עצי שטים - סוד מנהגי בציעת הלחם והברכה על שלחן המלך · מאמר 2 · פיסקה 3 · דף רעב ע"א
לשון הזוהר
וְאֹרַח רָזָא, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ - דָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּאִיהוּ קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצוֹעַ מִשְּׁנֵי כִּכָּרוֹת, דְּאִינּוּן ה' ה' בַּעַל הַבַּיִת - דָּא ו' דְּאֶמְצָעִיתָא. (וכגוונא דא ובגין דא) וּבְגִין דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה כְּרַעַבְתָּנוּתָא, יָכִיל לְמִבְצַע בָּהּ לְכָל חַד וְחַד כַּבֵּיצָה. מַאי כַּבֵּיצָה. י' וְי'. אִינּוּן נְקוּדִין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי פִּרוּרֵי בְּכַזַּיִת. וְאִלֵּין לָקֳבֵל טִפִּין דְּזֶרַע. וּמַאן דִּמְזַלְזֵל בְּהוֹן, וְזָרִיק לוֹן בַּאֲתָר דְּלָא אִצְטְרִיךְ, עֲנִיּוּתָא קָא רָדִיף אֲבַּתְרֵיהּ, וְאָזִיל נָע וָנָד. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה׳ (איוב טו, כג) - וְלֵית לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ אַיֵּה מַאן דִּמְרַחֵם עָלֵיהּ, וְלָא יִשְׁכַּח.
תרגום
וְדֶרֶךָ סוֹד, בַּעַל הַבַּיִת בּוֹצֵעַ - זֶה עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, שֶׁהוּא קַו הָאֶמְצָעִי. וּבְשַׁבָּת צָרִיךְ לִבְצֹעַ מִשְּׁתֵּי כִּכָּרוֹת, שֶׁהֵן ה' ה' (דברים ז, יב) - בַּעַל הַבַּיִת - זֶה ו' שֶׁל הָאֶמְצַע. [ ובצורה זוֹ. וּמִשּׁוּם זֶה ] וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה כְרַעַבְתָנוּת, יָכוֹל לִבְצֹעַ בָּהּ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כַּבֵּיצָה. מַה זֶּה כַּבֵּיצָה? י' וְי'. וְהֵן הַנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, נִקְרָאִים פֵּרוּרִים שֶׁבְּכַזַּיִת. וְאֵלּוּ כְּנֶגֶד טִפּוֹת הַזֶּרַע. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל בָּהֶן וְזוֹרְקָן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא צָרִיךְ, הָעֲנִיּוּת רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו, וְהוֹלֵךְ נָע וָנָד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב׳ נוֹדֵד הוּא לַלֶּחֶם אַיֵּה׳ (איוב טז, כג) - וְאֵין לֶחֶם אֶלָּא תּוֹרָה, וְהוּא צוֹוֵחַ: אַיֵּה מִי שֶׁמְּרַחֵם עָלָיו? וְלֹא מוֹצֵא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וארח רזא, בעל הבית בוצע - דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו קו האמצעי. ובשבת צריך לבצוע משני ככרות, דאינון ה' ה' בעל הבית - דא ו' דאמצעיתא. (וכגוונא דא ובגין דא) ובגין דלא לאתחזאה כרעבתנותא, יכיל למבצע בה לכל חד וחד כביצה. מאי כביצה. י' וי'. אינון נקודין דשמא קדישא, אתקרי פרורי בכזית. ואלין לקבל טפין דזרע. ומאן דמזלזל בהון, וזריק לון באתר דלא אצטריך, עניותא קא רדיף אבתריה, ואזיל נע ונד. הדא הוא דכתיב, ׳נודד הוא ללחם איה׳ (איוב טו, כג) - ולית לחם אלא תורה, והוא צווח איה מאן דמרחם עליה, ולא ישכח.
התרגום: ודרך סוד, בעל הבית בוצע - זה עמודא דאמצעיתא, שהוא קו האמצעי. ובשבת צריך לבצע משתי ככרות, שהן ה' ה' (דברים ז, יב) - בעל הבית - זה ו' של האמצע. [ ובצורה זו. ומשום זה ] וכדי שלא יראה כרעבתנות, יכול לבצע בה לכל אחד ואחד כביצה. מה זה כביצה? י' וי'. והן הנקדות של השם הקדוש, נקראים פרורים שבכזית. ואלו כנגד טפות הזרע. ומי שמזלזל בהן וזורקן במקום שלא צריך, העניות רודפת אחריו, והולך נע ונד. זהו שכתוב׳ נודד הוא ללחם איה׳ (איוב טז, כג) - ואין לחם אלא תורה, והוא צווח: איה מי שמרחם עליו? ולא מוצא.
מן המפרשים
קרני אור: דא ו' דאמצעיתא דא ו' דאמצעיתא. ר"ל ו' שבין ב' ההי"ן דהוי"ה:
הסולם: וארח רזא בעל וכו': ובדרך סוד. בעל הבית בוצע, זהו עמוד האמצעי, שהוא קו האמצעי. שהוא ז"א. ובשבת צריך לבצוע מב' חלות, שהן ה' ה' דהויה, ובעל הבית זהו ו' דהויה שבאמצע ב' ההין. ובכדי שלא יהיה נראה כמו זוללות, יכול לבצוע בה לכל אחד…
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, ז (א: דפוס הגר״א) אי"ה דמרחם עלה אוף כו'. פירוש שאין מרחם על הצדיקים כמו שאין מרחם על השכינה כמו שכתוב אין מנהל לה:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: