׳לא ידון רוחי באדם לעולם׳- עתיקא סתים קאמר, ורוחא נתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא
ספרא דצניעותא · פרקא חמישאה שבעה דרגין- ארבע בתי דינין, קרן משיחא, וגילוי שם ספר הצניעותא · מאמר 6 · פיסקה 4 · דף קעח ע"ב
לשון הזוהר
(בראשית ו ג) ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳. וַיֹּאמֶר יהו"ה, כַּד אִתְיַישְׁבָא בִּזְעֵירָא. מִכָּאן (נ"א דכד אמר בשם אמרו) (לומר) דָּבָר. דְּעַתִּיקָא סָתִים קָאָמַר ׳לָא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם׳ דִּלְעֵילָּא, מִשּׁוּם דִּבְהַהוּא רוּחָא דְּאִתְנָשְׁבָא מִתְּרֵין נוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, מָשִׁיךְ לְתַתָּאֵי.
תרגום
(בראשית ו ג) ׳וַיֹּאמֶר ה׳ לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר (בראשית ו, ג)׳ - ׳וַיֹּאמֶר ה׳׳ - כְּשֶׁמִּתְיַשֵּׁב בִּזְעֵירָא. מִכָּאן דָּבָר. שֶׁעַתִּיקָא הַסָּתוּם אָמַר ׳לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם׳ - שֶׁלְּמַעְלָה, מִשּׁוּם שֶׁבְּאוֹתָהּ רוּחַ הַנּוֹשֶׁבֶת מִשְּׁנֵי נְקָבִים שֶׁל פַּרְדַּשְׂקָא, נִמְשָׁךְ לַתַּחְתּוֹנִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (בראשית ו ג) ׳ויאמר יהו"ה לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר׳. ויאמר יהו"ה, כד אתיישבא בזעירא. מכאן (נ"א דכד אמר בשם אמרו) (לומר) דבר. דעתיקא סתים קאמר ׳לא ידון רוחי באדם׳ דלעילא, משום דבההוא רוחא דאתנשבא מתרין נוקבין דפרדשקא, משיך לתתאי.
התרגום: (בראשית ו ג) ׳ויאמר ה׳ לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר (בראשית ו, ג)׳ - ׳ויאמר ה׳ - כשמתישב בזעירא. מכאן דבר. שעתיקא הסתום אמר ׳לא ידון רוחי באדם׳ - שלמעלה, משום שבאותה רוח הנושבת משני נקבים של פרדשקא, נמשך לתחתונים.
מן המפרשים
הסולם: ויאמר ה' לא ידון וגו': ויאמר ה' לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם הוא בשר. ויאמר ה', היינו כשנתישב ונתלבש בז"א, מכאן דבר בשם אמרו, כי עתיקא הסתום, שהוא א"א אמר לא ידון רוחי באדם העליון, ז"א, משום שברוח ההוא הנושב מב' נוקבין שבחוטם…
ביאור הגר"א: ויאמר ה' עד כפכה: כד אתיישב בזעירא: ר"ל דויאמר ה' דכאן הוא ע"ק כמש"ו רק שקשה הא אמר לעיל דעתיקא קדישא לא נקרא ה' לכן אמר כ"ד אתי"ישב בזעי"רא ר"ל כד אתלבש בז"א אז נקרא ע"ק ג"כ ה' על שמו דכל שמתלבש בתחתון נקרא ע"ש התחתון כמ"ש…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: