חויא דרהיט בשע דלוגין- ׳מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׳, זנביה בפומיה
ספרא דצניעותא · פרקא חמישאה שבעה דרגין- ארבע בתי דינין, קרן משיחא, וגילוי שם ספר הצניעותא · מאמר 6 · פיסקה 11 · דף קעט ע"א
לשון הזוהר
חִוְיָא דְּרָהִיט בש"ע דִּלּוּגִין, דָּלִיג עַל טוּרִין, מְקַפֵּץ עַל גִּבְעָתָא, דִּכְתִּיב, (שיר השירים ב ח) ׳מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת׳. זְנָבֵיהּ בְּפוּמֵיהּ, בְּשִׁנוֹי, נָקִיב בִּתְרֵין גִּיסִין. כַּד נָטִיל גִּיסְטְרָא אִתְעָבִיד לִתְלַת רוּחִין. כְּתִיב ׳וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים׳. וּכְתִיב (משלי כב ו) ׳חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ׳. לַנַּעַר הַיָּדוּעַ. אֶת הָאֱלֹהִים, וְלָא אֶת יהו"ה. וְאֵינֶנּוּ, בְּשֵׁם זֶה, כִּי לָקַח אוֹתוֹ אֱלֹהִים לְהִקָרֵא בִּשְׁמוֹ.
תרגום
נָחָשׁ הָרָץ בש"ע דִּלּוּגִים, מְדַלֵּג עַל הָרִים, מְקַפֵּץ עַל גְּבָעוֹת, שֶׁכָּתוּב, (שיר השירים ב ח) ׳מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת (שיר השירים ב, ח)׳ - זְנָבוֹ בְּפִיו, בְּשִׁנָּיו, נוֹקֵב בִּשְׁנֵי צְדָדִים. כְּשֶׁנּוֹטֵל גִּסְטְרָא נַעֲשֶׂה לִשְׁלֹשָׁה רוּחוֹת. כָּתוּב ׳וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים׳ - וּכְתִיב (משלי כב ו) ׳חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ (משלי כב, ו)׳ - ׳לַנַּעַר׳ הַיָּדוּעַ. ׳אֶת הָאֱלֹהִים׳, וְלֹא אֶת ה׳. ׳וְאֵינֶנּוּ׳ - בְּשֵׁם זֶה, כִּי לְקָחוֹ אֱלֹהִים לְהִקָּרֵא בִּשְׁמוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חויא דרהיט בש"ע דלוגין, דליג על טורין, מקפץ על גבעתא, דכתיב, (שיר השירים ב ח) ׳מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׳. זנביה בפומיה, בשנוי, נקיב בתרין גיסין. כד נטיל גיסטרא אתעביד לתלת רוחין. כתיב ׳ויתהלך חנוך את האלהים׳. וכתיב (משלי כב ו) ׳חנוך לנער על פי דרכו׳. לנער הידוע. את האלהים, ולא את יהו"ה. ואיננו, בשם זה, כי לקח אותו אלהים להקרא בשמו.
התרגום: נחש הרץ בש"ע דלוגים, מדלג על הרים, מקפץ על גבעות, שכתוב, (שיר השירים ב ח) ׳מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות (שיר השירים ב, ח)׳ - זנבו בפיו, בשניו, נוקב בשני צדדים. כשנוטל גסטרא נעשה לשלשה רוחות. כתוב ׳ויתהלך חנוך את האלהים׳ - וכתיב (משלי כב ו) ׳חנך לנער על פי דרכו (משלי כב, ו)׳ - ׳לנער׳ הידוע. ׳את האלהים׳, ולא את ה׳. ׳ואיננו׳ - בשם זה, כי לקחו אלהים להקרא בשמו.
מן המפרשים
הסולם: חויא דרהית בש"ע וכו': נחש הרץ בש"ע דלוגים. מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות זנבו בפיו בשניו, ניקב בשני צדדים, כשנוסע נפסק ונחלק גופו לשלשה צדדים.
ביאור הגר"א: חויא דרהיט בש"ע דילוגין: הוא התנין נחש כידוע וכמו שהתנין העליון חוורא דרישא מתפשט ממנו ש"ע רבוא עלמין אורכא דאנפין כמ"ש באדרא רבא דף קכ"ח : וכמש"ל כן הוא התחתון רהיט ש"ע דילוגין. והן ע"ס דמסאבותא שלש ראשונות בסוד מאות וז'…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: