ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 5: פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה › פיסקה 2 (קעח ע"א)

׳תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש׳- ׳אדם ובהמה תושיע ה''׳, בהמה בכללא דאדם

ספרא דצניעותא · פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה · מאמר 5 · פיסקה 2 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ׳ וְגוֹ' - הַיְינוּ דִּכְתִּיב, (תהילים לו ז) ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ יהו"ה׳. חַד בִּכְלָלָא דְּאַחֲרָא מִשְׁתַּכְּחָא. בְּהֵמָה בִּכְלָלָא דְּאָדָם, (ויקרא א ב) ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ לַיהו"ה מִן הַבְּהֵמָה, מִשּׁוּם דְּאִתְכְּלַל בִּכְלָלָא דְּאָדָם.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ׳ וְגוֹ׳ - - הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב, (תהילים לו ז) ׳אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה׳׳. אֶחָד בִּכְלַל הָאַחֵר נִמְצָא. בְּהֵמָה בִּכְלַל אָדָם, (ויקרא א ב) ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן׳ - לַה׳ מִן הַבְּהֵמָה, מִשּׁוּם שֶׁנִּכְלֶלֶת בִּכְלַל אָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש׳ וגו' - היינו דכתיב, (תהילים לו ז) ׳אדם ובהמה תושיע יהו"ה׳. חד בכללא דאחרא משתכחא. בהמה בכללא דאדם, (ויקרא א ב) ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ ליהו"ה מן הבהמה, משום דאתכלל בכללא דאדם.

התרגום: ׳ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש׳ וגו׳ - - הינו שכתוב, (תהילים לו ז) ׳אדם ובהמה תושיע ה׳. אחד בכלל האחר נמצא. בהמה בכלל אדם, (ויקרא א ב) ׳אדם כי יקריב מכם קרבן׳ - לה׳ מן הבהמה, משום שנכללת בכלל אדם.

מן המפרשים

הסולם: ויאמר אלקים וגו': ויאמר אלקים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וגו'. היינו שכתוב אדם ובהמה תושיע ה'. אחד בכלל האחר נמצא, דהיינו הבהמה בכלל האדם, כמ"ש אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו'. שהוא מועיל לו, משום שהבהמה נכללה…

ביאור הגר"א: ויאמר כו'...דאתכלל בכללא דאדם: כאן התחיל בבי"ע ואמר תוצ"א האר"ץ נפש חי"ה למינ"ה הוא נוקבא דז"א כמש"ל נפש חיה דא דוד מלכא ובה נכללת בריאה כסא הכבוד וזהו בה"מה. ועיקר נפש חיה הוא על בריאה כמ"ש למטה ומשם אתפרש בהמה ורמש כו' כמ"ש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: