ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 5: פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה › פיסקה 1 (קעח ע"א)

פתיחת פרקא רביעאה- עתיקא טמיר וסתים, זעירא דאנפין אתגלייא ולא אתגלייא

ספרא דצניעותא · פרקא רביעאה עתיקא וזעירא דאנפין- תוצא הארץ נפש חיה, וסוד י' הסתימה והגלויה · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

פִּרְקָא רְבִיעָאָה. עַתִּיקָא, טָמִיר וסָתִים. זְעֵירָא דְּאַנְפִּין, אִתְגַּלְיָיא ולָא אִתְגַּלְיָיא. דְּאִתְגַּלְיָיא, בְּאַתְוָון כְּתִיב. דְּאְתְכַּסְיָיא, סָתִים בְּאַתְוָון, דְּלָא מִתְיַישְּׁבָן בְּאַתְרוֹי, בְּגִין דְּאִיהוּ לָא אִתְיְישָׁבוּ בֵּיהּ עִלָּאִין וְתַתָּאִין.

תרגום

פֶּרֶק רְבִיעִי. עַתִּיקָא - טָמִיר וְסָתוּם. זְעֵיר אַנְפִּין - נִגְלֶה וְלֹא נִגְלֶה. מַה שֶּׁנִּגְלֶה, בְּאוֹתִיּוֹת כָּתוּב. מַה שֶּׁמְּכֻסֶּה, סָתוּם בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁאֵינָן מִתְיַשְּׁבוֹת בִּמְקוֹמָן, מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ לֹא הִתְיַשְּׁבוּ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פרקא רביעאה. עתיקא, טמיר וסתים. זעירא דאנפין, אתגלייא ולא אתגלייא. דאתגלייא, באתוון כתיב. דאתכסייא, סתים באתוון, דלא מתיישבן באתרוי, בגין דאיהו לא אתיישבו ביה עלאין ותתאין.

התרגום: פרק רביעי. עתיקא - טמיר וסתום. זעיר אנפין - נגלה ולא נגלה. מה שנגלה, באותיות כתוב. מה שמכסה, סתום באותיות שאינן מתישבות במקומן, משום שבו לא התישבו עליונים ותחתונים.

מן המפרשים

הסולם: פרקא רביעאה, עתיקא וכו' : פרק רביעי. עתיקא, שהוא הכתר, מכוסה וסתום זעיר אנפין, מגולה ואינו מגולה, כלומר, שבו מתחיל ההתגלות וההתגלות הוא במלכות. המגולה, שהוא ז"א, כתוב באותיות, דהיינו שמפורש באותיות השם, שנקרא הויה, שפירושו היה…

ביאור הגר"א: עתיקא עד ותתאין: כנ"ל שע"ק נקרא טמיר דטמירין והוא אתלבש בז"א ובז"א מתחיל הגילוי כי שאל נא לימים ראשונים (דברים ד') עולם חסד יבנה ( תהלים פ"ט ) . ואמר טמיר וסתים א' שמתלבש תוך הפרצופים ועוד שנעלם להשיגו שנקרא אין לגודל העלמו.…

לכל המפרשים על פיסקה זו