ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 4: פרקא תליתאה תשעה תיקוני דיקנא- ט' גווני שאלתא לקוב"ה, וסוד נעשה אדם › פיסקה 3 (קעז ע"ב)

׳מן המצר קראתי יה׳- תשעה אלין אתעקרו ואשתילו ב׳ויטע ה' אלהים׳, ותיקוני דיקנא בתליסר ובתשעה

ספרא דצניעותא · פרקא תליתאה תשעה תיקוני דיקנא- ט' גווני שאלתא לקוב"ה, וסוד נעשה אדם · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף קעז ע"ב

לשון הזוהר

כְּתִיב (תהילים קיח ה) ׳מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ׳. תִּשְׁעָה אָמַר דָּוִד עַד ׳כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי׳, לְאַסְחֲרָא וּלְאַגָּנָא עֲלוֹי. ׳וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ׳. (נשא קל"ט ע"ב) תִּשְׁעָה אִלֵּין אִתְעֲקָרוּ מִשְּׁמָא שְׁלִים, וְאַשְׁתִּילוּ לְבָתַר בִּשְׁמָא שְׁלִים, דִּכְתִּיב ׳וַיִּטַּע יהו"ה אֱלהִים׳. תִּקּוּנִין דְּדִיקְנָא בִּתְלֵיסָר אִשְׁתַּכְּחָן אִיהִי, דְּהִיא עִלָּאָה. תַּתָּאָה, בְּתִשְׁעָה אִתְחָזוּן. כ"ב אַתְוָון אִתְגְּלִיפוּ בְּגווַֹנֵיהוֹן (ס"א בגינהון.)

תרגום

כָּתוּב (תהילים קיח ה) ׳מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ (תהלים קיח, ה)׳ - תֵּשַׁע פְּעָמִים אָמַר דָּוִד עַד ׳כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי׳, לְהַקִּיף וּלְהָגֵן עָלָיו. ׳וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ׳ - תִּשְׁעָה אֵלֶּה נֶעֶקְרוּ מִשֵּׁם שָׁלֵם, וְנִשְׁתְּלוּ אַחַר כָּךְ בְּשֵׁם שָׁלֵם, שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּטַּע ה׳ אֱלֹהִים׳. תִּקּוּנֵי הַדִּיקְנָא בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נִמְצָאִים בָּהּ, שֶׁהִיא עֶלְיוֹנָה. הַתַּחְתּוֹנָה, בְּתִשְׁעָה נִרְאִים. עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת נֶחְקְקוּ בְּגַוְונֵיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כתיב (תהילים קיח ה) ׳מן המצר קראתי יה׳. תשעה אמר דוד עד ׳כל גוים סבבוני׳, לאסחרא ולאגנא עלוי. ׳ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עושה פרי אשר זרעו בו למינהו׳. (נשא קל"ט ע"ב) תשעה אלין אתעקרו משמא שלים, ואשתילו לבתר בשמא שלים, דכתיב ׳ויטע יהו"ה אלהים׳. תקונין דדיקנא בתליסר אשתכחן איהי, דהיא עלאה. תתאה, בתשעה אתחזון. כ"ב אתוון אתגליפו בגווניהון (ס"א בגינהון.)

התרגום: כתוב (תהילים קיח ה) ׳מן המצר קראתי יה (תהלים קיח, ה)׳ - תשע פעמים אמר דוד עד ׳כל גוים סבבוני׳, להקיף ולהגן עליו. ׳ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו׳ - תשעה אלה נעקרו משם שלם, ונשתלו אחר כך בשם שלם, שכתוב ׳ויטע ה׳ אלהים׳. תקוני הדיקנא בשלש עשרה נמצאים בה, שהיא עליונה. התחתונה, בתשעה נראים. עשרים ושתים אותיות נחקקו בגווניהם.

מן המפרשים

הסולם: פירוש. ט' תקוני דיקנא דז"א נמשכים מי"ג תקוני דיקנא דא"א שנתבארו היטב לעיל שח' תקונים נמשכים מחכמה סתימאה, וה' תקונים מגלגלתא, ואלו הנמשכים מח"ס, הן ג"פ נרנח"י דנפש ודרוח ודנשמה. ע"ש. וההפרש הוא, כי י"ג תקונים הם בחי' ג"ר ממש,…

ביאור הגר"א: תשעה עד יקירא: ר"ל מי"ג תקוני דיקנא של ע"ק אתמסרו לדיקנא דז"א רק ט' תיקונים כנ"ל. ואמר כל מה כו' ר"ל אע"פ שהזכיר שלמה תקוני ז"א ראשו כתם פז כו' ולא זכר תקוני דיקנא הוא מפני גודל מעלתו. וכן ע"ק לא אדכר מפני זה הטעם. ואמר כ"ז…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: