ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 4: פרקא תליתאה תשעה תיקוני דיקנא- ט' גווני שאלתא לקוב"ה, וסוד נעשה אדם › פיסקה 11 (קעח ע"א)

׳נעשה אדם׳ סתם- אדם דלעילא, ידו"ד סטרא דדכר ואלהים סטרא דנוקבא

ספרא דצניעותא · פרקא תליתאה תשעה תיקוני דיקנא- ט' גווני שאלתא לקוב"ה, וסוד נעשה אדם · מאמר 4 · פיסקה 11 · דף קעח ע"א

לשון הזוהר

׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים נַעֲשֶׂה אָדָם׳. הָאָדָם לָא כְּתִיב, אֶלָּא אָדָם סְתָם, לְאַפָּקָא אָדָם דִּלְעֵילָּא. דְּאִתְעָבִיד בִּשְׁמָא שְׁלִים. כַּד אִשְׁתְּלִים דָּא, אִשְׁתְּלִים דָּא. אִשְׁתְּלִים דְּכַר וְנוּקְבָּא לְאַשְׁלְמָא כֹּלָּא. יְדוָֹ"ד סִטְרָא דִּדְּכַר. אֱלהִים סִטְרָא דְּנוּקְבָּא. אִתְפָּשַׁט דְּכוּרָא, וְאִתְתְּקַּן בְּתִקּוּנוֹי כְּאִמָּא, בְּפוּמֵיהּ דְּאָמָה. מַלְכִין דְּאִתְבְּטָלוּ, הָכָא אִתְקָיָּימוּ. דִּינִין (קמ"ב:) דִּדְכוּרָא תַּקִּיפִין בְּרִישָׁא, בְּסוֹפָא נַיְיחִין. דְּנוּקְבָּא בְּאִיפְּכָא. וְי"ה קוּנְטִירִין דְּקִיטוּרָא בְּעִטְפוֹי שְׁקִיעִין. י' זְעֵירָא בְּגַוָוהָא אִשְׁתְּכַח.

תרגום

׳וַיֹּאמֶר אֱלהִים נַעֲשֶׂה אָדָם (בראשית א, כו)׳ - ׳הָאָדָם׳ אֵינוֹ כָּתוּב, אֶלָּא ׳אָדָם׳ סְתָם, לְהוֹצִיא אָדָם שֶׁלְּמַעְלָה. שֶׁנַּעֲשָׂה בְּשֵׁם שָׁלֵם. כְּשֶׁמִּשְׁתַּלֵּם זֶה, מִשְׁתַּלֵּם זֶה. מִשְׁתַּלְּמִים זָכָר וּנְקֵבָה לְהַשְׁלִים אֶת הַכֹּל. הוי"ה - צַד זָכָר. אֱלֹהִים - צַד נוּקְבָּא. מִתְפַּשֵּׁט הַזָּכָר, וּמִתְתַּקֵּן בְּתִקּוּנָיו כְּמוֹ אֵם, בְּפִי הָאַמָּה. מְלָכִים שֶׁנִּתְבַּטְּלוּ, כָּאן נִתְקַיְּמוּ. דִּינֵי הַזָּכָר חֲזָקִים בָּרֹאשׁ, בַּסּוֹף נָחִים. שֶׁל נוּקְבָּא לְהֵפֶךְ. וְי"ה - קְשָׁרִים שֶׁל קִיטוֹר, בְּחֵיקָהּ שְׁקוּעִים. י׳ קְטַנָּה בְּתוֹכָהּ נִמְצֵאת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳ויאמר אלהים נעשה אדם׳. האדם לא כתיב, אלא אדם סתם, לאפקא אדם דלעילא. דאתעביד בשמא שלים. כד אשתלים דא, אשתלים דא. אשתלים דכר ונוקבא לאשלמא כלא. ידו"ד סטרא דדכר. אלהים סטרא דנוקבא. אתפשט דכורא, ואתתקן בתקונוי כאמא, בפומיה דאמה. מלכין דאתבטלו, הכא אתקיימו. דינין (קמ"ב:) דדכורא תקיפין ברישא, בסופא נייחין. דנוקבא באיפכא. וי"ה קונטירין דקיטורא בעטפוי שקיעין. י' זעירא בגווהא אשתכח.

התרגום: ׳ויאמר אלהים נעשה אדם (בראשית א, כו)׳ - ׳האדם׳ אינו כתוב, אלא ׳אדם׳ סתם, להוציא אדם שלמעלה. שנעשה בשם שלם. כשמשתלם זה, משתלם זה. משתלמים זכר ונקבה להשלים את הכל. הוי"ה - צד זכר. אלהים - צד נוקבא. מתפשט הזכר, ומתתקן בתקוניו כמו אם, בפי האמה. מלכים שנתבטלו, כאן נתקימו. דיני הזכר חזקים בראש, בסוף נחים. של נוקבא להפך. וי"ה - קשרים של קיטור, בחיקה שקועים. י׳ קטנה בתוכה נמצאת.

מן המפרשים

הסולם: ויאמר אלקים נעשה אדם: האדם לא כתוב שהיה משמעו על אדם הראשון בלבד, אלא אדם סתם , היינו להוציא ולהשלים גם אדם של מעלה, שהם זו"ן הנקראים אדם, שנעשה עתה בשם שלם הויה אלקים, כי כאשר נשלם זה, נשלם זה, דהיינו כשנשלם אדם התחתון נשלם…

ביאור הגר"א: ויאמר עד סטרא דנוקבא: ר"ל נעשה אדם הוא נוקבא והוא בששי והוא נסירת הנוקבא ותקונהא בכל התקונים כי כשהיא אחורי ז"א היא גולגלתא סתימא בלא תקונין דגלגלתא כמ"ש באדרא רבא שם ועבד גולגלתא דנוקבא כלא סתימא מכל סטרוי רק בשערות כמ"ש שם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: