ממלכת הזוהר › זוהר › ספרא דצניעותא › מאמר 3: פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין › פיסקה 9 (קעז ע"א)

יה"ו ברוחא דמתקלין- י' קרומא עלאה, ה' רוחא דנוקבין דפרדשקא, ו' בוצינא דקרדינותא

ספרא דצניעותא · פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין · מאמר 3 · פיסקה 9 · דף קעז ע"א

לשון הזוהר

בְּקִיטְפוֹי דְּקַטְפִין, (צרירא) בְּרוּחָא דְּמַתְקְלִין, יה"ו. י' עִלָּאָה דְּאִתְעַטָּר בְּקִטְרָא (ס"א בעטרא) דְעַתִּיקָא, הוּא קְרוּמָא עִלָּאָה דְּאִזְדְּכַךְ וְסָתִים. הֵ"א עִלָּאָה, דְּאִתְעַטָּר בְּרוּחָא דְּנוּקְבִין דְּפַרְדַּשְׂקָא, דְּנָפִיק לְאַחֲיָיא. ו' עִלָּאָה, בּוֹצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא דְּאִתְעַטָּר בְּסִטְרוֹי, (ס"א בעטרוי) מִתְפַּשְּׁטָן אַתְוָון לְבָתַר, וְאִתְכְּלָלוּ בִּזְעֵירָא דְּאַפִּין. כְּמָה דְּשַׁרְיָא בְּגוּלְגֹלְתָא, אִשְׁתַּכְּחוּ מִתְפַּשְּׁטָן בְּכָל גּוּפָא, לְשַׁכְלְלָא כֹּלָּא. בַּעֲמָר נְקֵא. כַּד תָּלֵי תַּלְיָין אִלֵּין אַתְוָון. כַּד אִתְגְּלֵי לִזְעֵירָא מִתְיַישְּׁבָן בֵּיהּ אִלֵּין אַתְוָון, וְאִתְקְרֵי בְּהוֹן.

תרגום

בְּקִטְפוֹי שֶׁל קַטְפִין, בְּרוּחַ שֶׁל הַמַּתְקְלִין, יה"ו. י׳ עֶלְיוֹנָה שֶׁמְּעֻטֶּרֶת בְּקֶשֶׁר שֶׁל עַתִּיקָא, הִיא קְרוּמָא עֶלְיוֹנָה שֶׁהִזְדַּכְּכָה וּסְתוּמָה. הֵ"א עֶלְיוֹנָה, שֶׁמְּעֻטֶּרֶת בְּרוּחַ שֶׁל נְקָבִים שֶׁל פַּרְדַּשְׂקָא, הַיּוֹצֵאת לְהַחֲיוֹת. ו׳ עֶלְיוֹנָה, בּוּצִינָא דְּקַרְדִּינוּתָא שֶׁמְּעֻטֶּרֶת בִּצְדָדֶיהָ, מִתְפַּשְּׁטוֹת אוֹתִיּוֹת אַחַר כָּךְ, וְנִכְלָלוֹת בִּזְעֵיר אַנְפִּין. כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹרָה בְּגֻלְגַּלְתָּא, נִמְצָאוֹת מִתְפַּשְּׁטוֹת בְּכָל הַגּוּף, לְהַשְׁלִים אֶת הַכֹּל. בְּצֶמֶר נָקִי. כַּאֲשֶׁר תָּלוּי תְּלוּיוֹת אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה. כְּשֶׁמִּתְגַּלֶּה לִזְעֵיר אַנְפִּין מִתְיַשְּׁבוֹת בּוֹ אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה, וְנִקְרָא בָּהֶן.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בקיטפוי דקטפין, (צרירא) ברוחא דמתקלין, יה"ו. י' עלאה דאתעטר בקטרא (ס"א בעטרא) דעתיקא, הוא קרומא עלאה דאזדכך וסתים. ה"א עלאה, דאתעטר ברוחא דנוקבין דפרדשקא, דנפיק לאחייא. ו' עלאה, בוצינא דקרדינותא דאתעטר בסטרוי, (ס"א בעטרוי) מתפשטן אתוון לבתר, ואתכללו בזעירא דאפין. כמה דשריא בגולגלתא, אשתכחו מתפשטן בכל גופא, לשכללא כלא. בעמר נקא. כד תלי תליין אלין אתוון. כד אתגלי לזעירא מתיישבן ביה אלין אתוון, ואתקרי בהון.

התרגום: בקטפוי של קטפין, ברוח של המתקלין, יה"ו. י׳ עליונה שמעטרת בקשר של עתיקא, היא קרומא עליונה שהזדככה וסתומה. ה"א עליונה, שמעטרת ברוח של נקבים של פרדשקא, היוצאת להחיות. ו׳ עליונה, בוצינא דקרדינותא שמעטרת בצדדיה, מתפשטות אותיות אחר כך, ונכללות בזעיר אנפין. כמו ששורה בגלגלתא, נמצאות מתפשטות בכל הגוף, להשלים את הכל. בצמר נקי. כאשר תלוי תלויות אותיות אלה. כשמתגלה לזעיר אנפין מתישבות בו אותיות אלה, ונקרא בהן.

מן המפרשים

הסולם: בקטפוי דקטפין ברוחא וכו': באשכול האשכולות, ברוח של המאזנים, שהוא ז"א, שבו המתקלא כנ"ל, ונקרא אשכול, כמ"ש, אשכול הכופר דודי לי, יש יה"ו, ומפרש. י' העליונה, שהיא או"א שנקרא אבא, נתעטרה בקשר עתיק, שהוא קרום העליון דאזדכך וסתים,…

ביאור הגר"א: בההוא עד וסתים: הוא תיקון י"ג כמ"ש שם דף קל"א ע"א תקונא תליסר דתליין כו' ובדף קל"ד: תקונא דתליסר תליין כו' והאי תקונא דתליסר הוא כו' מניה תליין כו' מניה כו' דא הוא כו' והאי דתליסר כו' אלא כו' ובאדרא זוטא דף רפ"ט בדיקנא דעתיקא…

לכל המפרשים על פיסקה זו