׳תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע׳- ׳ועניתם בתשעה לחדש בערב׳, ויהו"ה שלים בסטרוי
ספרא דצניעותא · פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין · מאמר 3 · פיסקה 6 · דף קעז ע"א
לשון הזוהר
(בראשית א יא) ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי וְגוֹ', הַיְינוּ דְּכְתִּיב׳ (ויקרא טז לא) ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב׳. (בהאי זמנא) (דברים ג כד) ׳אֲדֹנָי ידו"ד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְךָ אֶת גָּדְלְךָ׳. יהו"ה שְׁלִים בְּסִטְרוֹי. וְהָכָא בִּרְחִישׁוּתָא דָּא דְּאַרְעָא, לָא שְׁלִים.
תרגום
׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי וְגוֹ׳׳, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (ויקרא טז לא) ׳וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב׳ - בְּאוֹתוֹ זְמַן (דברים ג כד) ׳אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ׳ - שֵׁם הוי"ה שָׁלֵם בִּצְדָדָיו. וְכָאן בִּתְנוּעָה זוֹ שֶׁל הָאָרֶץ, אֵינוֹ שָׁלֵם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (בראשית א יא) ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי וגו', היינו דכתיב׳ (ויקרא טז לא) ׳ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב׳. (בהאי זמנא) (דברים ג כד) ׳אדני ידו"ד אתה החלות להראות את עבדך את גדלך׳. יהו"ה שלים בסטרוי. והכא ברחישותא דא דארעא, לא שלים.
התרגום: ׳ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי וגו׳, הינו שכתוב (ויקרא טז לא) ׳ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב׳ - באותו זמן (דברים ג כד) ׳אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך׳ - שם הוי"ה שלם בצדדיו. וכאן בתנועה זו של הארץ, אינו שלם.
מן המפרשים
הסולם: ויאמר אלקים תדשא וגו': היינו שכתוב, ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב. כתוב, אדני הוי"ה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך. כאן השם הוי"ה שלם בצדדיו, דהיינו שמאיר בצד ימין ובצד שמאל יחד, שע"כ כתוב אדנ"י הויה, וכן את גדלך וכאן…
ביאור הגר"א: כתיב עד בערב: ר"ל שבט' ימים אלו שבין ר"ה ליה"כ מתעברין בה אלו ט' תקונים שיורדין לז"א כמש"ל שמי"ג תיקונים ט' יורדין לז"א והוא ע"י אמא כמש"ל ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן ז"א תשעה אשקיון לגנתא והוא ע"י אמא שנכללת במזלא ומקבלת משם…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: