מצחא דלא נהיר וקטטותא דעלמא- עיינין דתלת גוונא, ׳עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן׳
ספרא דצניעותא · פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין · מאמר 3 · פיסקה 15 · דף קעז ע"ב
לשון הזוהר
(רביעאה) מִצְחָא דְּלָא נָהִיר, קְטָטוּתָא דְּעָלְמָא. בַּר כַּד רַעֲוָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ. (חמישאה) עַיְינִין דִּתְלַת גְּוָונֵי, לְמִרְתַּת קָמַיְיהוּ אִתְסְחָן בְּחֲלָבָא דְּנָהִיר. כְּתִיב (ישעיהו לג כ) ׳עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוְה שַׁאֲנָן׳, וּכְתִיב (ישעיהו א כא) ׳צֶדֶק יָלִין בָּה׳. נָוֶה שַׁאֲנָן, עַתִּיקָא דְּסָתִים, עֵינְךָ כְּתִיב.
תרגום
מֵצַח שֶׁאֵינוֹ מֵאִיר, מְרִיבַת הָעוֹלָם. אֶלָּא כַּאֲשֶׁר רָצוֹן מַשְׁגִּיחַ בּוֹ. עֵינַיִם שֶׁל שְׁלֹשָׁה גְּוָנִים, לִירֹא מִפְּנֵיהֶם, רוֹחֲצוֹת בְּחָלָב הַמֵּאִיר. כָּתוּב (ישעיהו לג כ) ׳עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלַיִם נָוְה שַׁאֲנָן׳ - וְכָתוּב (ישעיהו א כא) ׳צֶדֶק יָלִין בָּהּ (ישעיה א, כא)׳ - נָוֶה שַׁאֲנָן - עַתִּיקָא הַסָּתוּם, ׳עֵינְךָ׳ כָּתוּב.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (רביעאה) מצחא דלא נהיר, קטטותא דעלמא. בר כד רעוא אשגח ביה. (חמישאה) עיינין דתלת גווני, למרתת קמייהו אתסחן בחלבא דנהיר. כתיב (ישעיהו לג כ) ׳עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן׳, וכתיב (ישעיהו א כא) ׳צדק ילין בה׳. נוה שאנן, עתיקא דסתים, עינך כתיב.
התרגום: מצח שאינו מאיר, מריבת העולם. אלא כאשר רצון משגיח בו. עינים של שלשה גונים, לירא מפניהם, רוחצות בחלב המאיר. כתוב (ישעיהו לג כ) ׳עיניך תראינה ירושלים נוה שאנן׳ - וכתוב (ישעיהו א כא) ׳צדק ילין בה (ישעיה א, כא)׳ - נוה שאנן - עתיקא הסתום, ׳עינך׳ כתוב.
מן המפרשים
הסולם: מצחא דלא נהיר וכו' : תקון הרביעי, הוא מצח שאינו מאיר, שנמשך ממנו דין ומריבה לעולם חוץ מבעת הגדלות, כאשר רצון דמצח דא"א משגיח במצח דז"א. תקון החמשי הוא, עינים בג' גוונים, שהם שחור אדום ירוק, ליראה מפניהם. כי כל גוונים אלו…
ביאור הגר"א: מצחא עד אשגח בה: ר"ל שלא נהיר וכל דינין דעלמא משתכחין כד אתגלייא האי מצחא חוץ כשמתגלה מצחא דעתיקא קדישא ששם כל רצון מתגלים ונהיר למצח דז"א אז מתהפך לרצון. כמ"ש באדרא רבא דף קכ"ט (ע"א) מצחא דגולגלתא עד ע"י סתימאה דכלא ובדף קל"ו…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: