פתיחת פרקא תנינא- דיקנא היקירותא הנפקת מאודנין, וחוטא חיוורא בתליסר מתפרש
ספרא דצניעותא · פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין · מאמר 3 · פיסקה 1 · דף קעז ע"א
לשון הזוהר
פִרְקָא תִּנְיָינָא דִּיקְנָא (אד"ר מן דף קל"א עד קל"ה) מְהֵימָנוּתָא. (דיקנא) לָא אַדְכַּר בְּגִין דְּהִיא יַקִירוּתָא דְּכֹלָּא מֵאֻדְנִין נַפְקַת, בְּסָחֲרָנָהָא דְּבֹּסִיטָא, סָלִיק וְנָחִית חוּטָא חִוְורָא. בִּתְלֵיסָר מִתְפְּרַשׁ.
תרגום
פֶּרֶק שֵׁנִי: דִּיקְנָא שֶׁל מְהֵימְנוּתָא. אֵינוֹ נִזְכָּר, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַיְּקָר שֶׁל הַכֹּל, יוֹצֵא מֵהָאָזְנַיִם, בְּהֶקֵּפוֹ שֶׁל הַפָּנִים◆, עוֹלֶה וְיוֹרֵד חוּט לָבָן. בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה נִפְרָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פרקא תניינא דיקנא (אד"ר מן דף קל"א עד קל"ה) מהימנותא. (דיקנא) לא אדכר בגין דהיא יקירותא דכלא מאדנין נפקת, בסחרנהא דבסיטא, סליק ונחית חוטא חוורא. בתליסר מתפרש.
התרגום: פרק שני: דיקנא של מהימנותא. אינו נזכר, משום שהוא היקר של הכל, יוצא מהאזנים, בהקפו של הפנים◆, עולה ויורד חוט לבן. בשלש עשרה נפרד.
מן המפרשים
הסולם: פרקא תניינא דיקנא מהימנותא וכו': פרק השני. בו מתבאר זקן האמונה. כלומר שהמלכות הנקראת אמונה מקבלת ממנו כל תקוניה עד גמר התקון. הזקן אינו נזכר בתורה ובנביאים וכתובים, שכתוב עיני ה' אזני ה' וכן לחייו כערוגת הבושם, אבל זקן אינו…
ביאור הגר"א: כלל בזה הפרק בכלל מהתחלת עולם התהו עד סוף אצילות בכללות והכל בפרשה ראשונה של בראשית. והתחיל מראשית האצילות כסדר עד סוף גילוי אחר גילוי. בתחלה הקדים תאנא ספרא כו' הקדמה לספר שכל הספר הוא על הצניעותא אין סוף רדל"א הנקרא צניעותא…