׳לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׳- תליסר נביעין דדיקנא, ארבע אסתמרו ותשעה אשקיון לגופא
ספרא דצניעותא · פרקא תנינא דיקנא- תיקוני הדיקנא הראשונים וסוד י' הסתימה מכל סתימין · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קעז ע"א
לשון הזוהר
בְּיָקִירָא דִּבְיָקִירוּתָא הַהִיא, כְּתִיב (ירמיהו ב ו) ׳לא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלָא יָשַׁב אָדָם שָׁם׳. אָדָם (ויקרא מ"ח ע"א) לְבַר הוּא. אָדָם לָא כָּלִיל הָכָא. כָּל שֶׁכֵּן אִישׁ. בִּתְלֵיסָר נְבִיעִין מַבּוּעִין מִתְפָּרְשָׁן, אַרְבַּע בִּלְחוֹדוֹי אִסְתָּמָרוּ. תִּשְׁעָה אַשְׁקְיוּן לְגוּפָא. (נ"א לגנתא).
תרגום
בְּיָקָר שֶׁל אוֹתָהּ יְקִירוּת, כָּתוּב (ירמיהו ב ו) ׳לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם (ירמיה ב, ו)׳ - אָדָם - הוּא בַּחוּץ. אָדָם אֵינוֹ נִכְלָל כָּאן. כָּל שֶׁכֵּן אִישׁ. בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעְיָנוֹת נוֹבְעִים נִפְרָדִים, אַרְבָּעָה נִשְׁמְרוּ לְבַדָּם. תִּשְׁעָה מַשְׁקִים אֶת הַגּוּף.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ביקירא דביקירותא ההיא, כתיב (ירמיהו ב ו) ׳לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׳. אדם (ויקרא מ"ח ע"א) לבר הוא. אדם לא כליל הכא. כל שכן איש. בתליסר נביעין מבועין מתפרשן, ארבע בלחודוי אסתמרו. תשעה אשקיון לגופא. (נ"א לגנתא).
התרגום: ביקר של אותה יקירות, כתוב (ירמיהו ב ו) ׳לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם (ירמיה ב, ו)׳ - אדם - הוא בחוץ. אדם אינו נכלל כאן. כל שכן איש. בשלש עשרה מעינות נובעים נפרדים, ארבעה נשמרו לבדם. תשעה משקים את הגוף.
מן המפרשים
הסולם: ביקירא דביקירותא ההיא וכו' : ביקר מכל יקר ההוא, דהיינו הזקן, כתוב, לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם. ז"א מכונה אדם ויסוד ז"א מכונה איש. אדם לחוץ מא"א הוא, שז"א הנקרא אדם מלביש את א"א מבחוץ מטבורו ולמטה, ומכ"ש איש, שהוא יסוד דז"א,…
ביאור הגר"א: ביקירא דיקירותא עד כ"ש איש: לפי שדיקנא מגיע עד טיבורו ונכללין בו אבא ואמא אבל ז"א מטיבורו ולמטה במקום שנסתיים דיקנא. וז"א נקרא אדם כידוע וכמ"ש שם בדף קל"ה. השתא אתתקנו כו' כמראה אדם כו' ובדף קמ"א: ובכללא חדא כו' אדם כו' ובדף…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: