ההולך בדרכי התורה מושך עליו רוח קדושה והסוטה מושך רוח טומאה
נשא · איש או אשה כי יעשו - סוד חבר הקיני הנפרד מקין ונדבק בהקבה · מאמר 3 · פיסקה 2 · דף קכב ע"א
לשון הזוהר
זַכָּאָה בַּר נָשׁ דְּזָכֵי בְּאוֹרַיְיתָא, לְמֵיזָל לְאִתְדַּבְּקָא בְּאוֹרְחוֹי. דְּכַד בַּר נָשׁ אָזִיל בְּאוֹרְחוֹי דְּאוֹרַיְיתָא, מָשִׁיךְ עָלֵיהּ רוּחָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, ׳עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם׳ (ישעיהו לב, טו) - וְכַד בַּר נָשׁ סָטֵי אוֹרְחוֹי, מָשִׁיךְ עָלֵיהּ רוּחָא אַחֲרָא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, דְּהוּא סִטְרָא דְּמִסְאֲבָא. וְסִטְרָא דְּמִסְאֲבָא אִתְּעַר מִסִּטְרָא דְּנוּקְבָּא דִּתְהוֹמָא רַבָּא, דְּתַמָּן מָדוֹרִין דְּרוּחִין בִּישִׁין, דְּנַזְקֵי לִבְנֵי נָשָׁא, דְּאִקְרוּן נַזְקֵּי עָלְמָא. דְּהָא (קמ"ג. ע"ב) מִסִּטְרָא דְּקַיִן קַדְמָאָה אִשְׁתְּכָחוּ.
תרגום
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שֶׁזּוֹכֶה בַּתּוֹרָה לָלֶכֶת וּלְהִתְדַּבֵּק בִּדְרָכָיו. שֶׁכְּשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַתּוֹרָה, מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳עַד יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם׳ (ישעיה לב, טו) - וּכְשֶׁאָדָם סוֹטֶה בִּדְרָכָיו, מוֹשֵׁךְ עָלָיו רוּחַ אַחֶרֶת מִצַּד אַחֵר, שֶׁהוּא צַד טֻמְאָה, וְצַד הַטֻּמְאָה מִתְעוֹרֵר מִצַּד נֶקֶב תְּהוֹם רַבָּה, שֶׁשָּׁם מְדוֹרֵי רוּחוֹת רָעוֹת שֶׁמַּזִּיקִים לָאֲנָשִׁים שֶׁנִּקְרָאִים מַזִּיקֵי הָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי מִצַּד קַיִן הָרִאשׁוֹן נִמְצְאוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: זכאה בר נש דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי. דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כמה דאת אמר, ׳עד יערה עלינו רוח ממרום׳ (ישעיהו לב, טו) - וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא. וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא (קמ"ג. ע"ב) מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.
התרגום: אשרי האיש שזוכה בתורה ללכת ולהתדבק בדרכיו. שכשאדם הולך בדרכי התורה, מושך עליו רוח קדושה עליונה, כמו שנאמר ׳עד יערה עלינו רוח ממרום׳ (ישעיה לב, טו) - וכשאדם סוטה בדרכיו, מושך עליו רוח אחרת מצד אחר, שהוא צד טמאה, וצד הטמאה מתעורר מצד נקב תהום רבה, ששם מדורי רוחות רעות שמזיקים לאנשים שנקראים מזיקי העולם, שהרי מצד קין הראשון נמצאו.
מן המפרשים
מקדש מלך: אורייתא דקשוט זעיר נק' אמת. אילנא דחיי פי' שיש בו מוחין דא"וא הנק' חיים: ואחיד בה לאפוקי שנה ופירש וכדמפרש: אחיד מעילא לתתא. פי' שהזעיר מקבל מבינה ונותן למלכות בסוד ע"ד תאוות גבעות עולם: והוא שמשא דאנהיר לכולא זעיר נק' שמש…
אור החמה: רוחא אחרא וכו' בענין זה נראה שהכוונה על רוח הטומאה מהקליפות המתגבר עליו. אמנם קבלתי בענין זה כי האדם ההולך בדרך ישר וטוב מתעבר בו א' מן הכשרים הקדומים הבאים להשלים עצמן בקבלת מצות בסוד העיבור ואדם הא' באברהם יצחק ויעקב יוכיח…
הסולם: זכאה בר נש וכו׳ : אשרי האדם שזכה בתורה, ללכת ולהתדבק בדרכיו. כי כשהאדם הולך בדרכי התורה, מושך עליו רוח קדוש עליון, כש״א עד יערה עלינו רוח ממרום. וכשהאדם מטה דרכיו מן התורה, מושך עליו רוח אחר מצד האחר, שהוא צד הטומאה, וצד…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: