רשבי: עלית למרום שבית שבי - מיכאל שאל את הקבה אם יפריד משה מאשתו
נשא · ויהי ביום כלות משה - סוד נישואי משה עם השכינה עצמה · מאמר 22 · פיסקה 2 · דף קמח ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלֹּת מֹשֶׁה׳ - כַּלַּת שֶׁל מֹשֶׁה וַדַּאי. דְּתָנֵינָן אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, (תהילים סח יט). ׳עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶׁבִי וְגוֹ'׳. אֶלָּא בְּשָׁעָה ׳שֶׁאָמַר לוֹ׳ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, ׳שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ׳ (שמות ג, ה), אִזְדַּעְזָע הָהָר, אָמַר מִיכָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם תִּבְעֵי לִסְתּוֹר אָדָם. וְהָא כְּתִיב (בראשית ה ב). ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם׳ - וְלֵית בִּרְכָתָא אִשְׁתְּכַח, אֶלָּא בְּמַאן דְּאִיהוּ דְּכַר וְנוּקְבָּא, ואַתְּ אַמָרְת לְאִתְפָּרְשָׁא מְאִתְּתֵיהּ.
תרגום
׳וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה׳ (במדבר ז, א) - וַדַּאי כַּלָּתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. שֶׁשָּׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַהוּ שֶׁכָּתוּב ׳עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי וְגוֹ'׳ (תהלים סח, יט)? אֶלָּא בְּשָׁעָה ׳שֶׁאָמַר לוֹ׳ (שמות ג, יג) הקב"ה ׳שַׁל נְעָלֶיךְ מֵעַל רַגְלֶיךְ׳, הִזְדַּעֲזַע הָהָר. אָמַר מִיכָאֵל לִפְנֵי הקב"ה: רִבּוֹן הָעוֹלָם, הֲתִרְצֶה לִסְתֹּר אָדָם? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳זָכָר וְנוּקְבָּא בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳ (בראשית ה, ב) - וְאֵין נִמְצֵאת הַבְּרָכָה אֶלָּא בְּמִי שֶׁהוּא ׳זָכָר וְנוּקְבָּא׳, וְאַתָּה אוֹמֵר לְהִפָּרֵד מֵאִשְׁתּוֹ?
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ויהי ביום כלת משה׳ - כלת של משה ודאי. דתנינן אמר רבי שמעון, מאי דכתיב, (תהילים סח יט). ׳עלית למרום שבית שבי וגו'׳. אלא בשעה ׳שאמר לו׳ קודשא בריך הוא, ׳של נעליך מעל רגליך׳ (שמות ג, ה), אזדעזע ההר, אמר מיכאל קמי קודשא בריך הוא: רבונו של עולם תבעי לסתור אדם. והא כתיב (בראשית ה ב). ׳זכר ונקבה בראם ויברך אותם׳ - ולית ברכתא אשתכח, אלא במאן דאיהו דכר ונוקבא, ואת אמרת לאתפרשא מאתתיה.
התרגום: ׳ויהי ביום כלות משה׳ (במדבר ז, א) - ודאי כלתו של משה. ששנינו, אמר רבי שמעון, מהו שכתוב ׳עלית למרום שבית שבי וגו'׳ (תהלים סח, יט)? אלא בשעה ׳שאמר לו׳ (שמות ג, יג) הקב"ה ׳של נעליך מעל רגליך׳, הזדעזע ההר. אמר מיכאל לפני הקב"ה: רבון העולם, התרצה לסתר אדם? והרי כתוב ׳זכר ונוקבא בראם ויברך אתם׳ (בראשית ה, ב) - ואין נמצאת הברכה אלא במי שהוא ׳זכר ונוקבא׳, ואתה אומר להפרד מאשתו?
מן המפרשים
מקדש מלך: אזדעזע ההר פי' הר סיני שהיה סמוך אל משה כשדבר הק"בה עמו בסנה. באדם לא כתיב אלא בָאדם. פי' זעיר ושיעור הכתוב לקחת מתנות שהיא המ' שהיתה מחובר' באדם עם זעיר הנק' אדם וכדמפרש מתנת כתיב:
אור החמה: מאי דכתיב עלית למרום וגו'. הוקשה לו על מי מדבר כי מי עלה שמים וירד. ועוד קשה דידיה אדידיה תחלה אמר שבית שבי בכח הזרוע ואח"כ אמר לקחת מתנות כי מתנה נתנות ברצון הנותן ועוד הול"ל מאדם ולכן פי' כי חוזר למשה שנאמר בו ומשה עלה אל…
הסולם: ויהי ביום כלת משה: היינו השכינה הנקראת כלת משה, שהיא כלת של משה ודאי. שלמדנו אמר ר״ש מה שכתוב עלית למרום שבית שבי וגו׳. אלא בשעה שאמר לו הקב״ה של נעליך מעל רגליך, נזדעזע ההר. אמר המלאך מיכאל לפני הקב״ה, רבונו של עולם, תרצה…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: