ממלכת הזוהר › זוהר › נשא › מאמר 2: מצוה להיות הלויים משוררים במקדש - סוד מיכאל הכהן וגבריאל המשורר › פיסקה 7 (קכא ע"ב)

שם המפורש בעשרה מיני תלים - מחשבת החכם חשובה לפני הקבה מכל קרבן

נשא · מצוה להיות הלויים משוררים במקדש - סוד מיכאל הכהן וגבריאל המשורר · מאמר 2 · פיסקה 7 · דף קכא ע"ב

לשון הזוהר

דְּאִיהוּ שְׁמָא מְפֹרָשׁ בְּעֶשֶׂר מִינֵי תִּלִּים. וּבְשׁוֹפָר, אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשַׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וְאוֹרַיְיתָא - קָלָא דִּילָהּ, דִּיבּוּר דִּילָהּ, בִּינָה דִּילָהּ, דְּאוּקְמוּהָ אֵיזְהוּ חָכָם הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. מַחֲשָׁבָה דִּילֵיהּ. חָשִׁיב קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מִכָּל קָרְבְּנִין וְעִלָּוָון, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳זֹאת הַתּוֹרָה לְעוֹלָה וְלַמִּנְחָה׳ (ויקרא ז, לז). (ע"כ רעיא מהימנא) (כ"ד ע"ב פקודא דא המועל בהקדש וכו')

תרגום

שֶׁהוּא שֵׁם מְפֹרָשׁ בַּעֲשָׂרָה מִינֵי תִלִּים. וּבְשׁוֹפָר, אֵין פּוֹחֲתִין מֵעֲשָׂרָה שׁוֹפָרוֹת. וְהַתּוֹרָה - הַקּוֹל שֶׁלָּהּ, הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ, הַבִּינָה שֶׁלָּהּ, שֶׁפֵּרְשׁוּהָ, אֵיזֶהוּ חָכָם? הַמֵּבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר. מַחֲשָׁבָה שֶׁלּוֹ חֲשׁוּבָה לִפְנֵי הקב"ה מִכָּל קָרְבָּנוֹת וְעוֹלוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳זֹּאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה (ו) לַמִּנְחָה׳ (ויקרא ז, לז).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דאיהו שמא מפרש בעשר מיני תלים. ובשופר, אין פוחתין מעשרה שופרות. ואורייתא - קלא דילה, דיבור דילה, בינה דילה, דאוקמוה איזהו חכם המבין דבר מתוך דבר. מחשבה דיליה. חשיב קמי קודשא בריך הוא, מכל קרבנין ועלוון, הדא הוא דכתיב, ׳זאת התורה לעולה ולמנחה׳ (ויקרא ז, לז). (ע"כ רעיא מהימנא) (כ"ד ע"ב פקודא דא המועל בהקדש וכו')

התרגום: שהוא שם מפרש בעשרה מיני תלים. ובשופר, אין פוחתין מעשרה שופרות. והתורה - הקול שלה, הדבור שלה, הבינה שלה, שפרשוה, איזהו חכם? המבין דבר מתוך דבר. מחשבה שלו חשובה לפני הקב"ה מכל קרבנות ועולות. זהו שכתוב ׳זאת התורה לעלה (ו) למנחה׳ (ויקרא ז, לז).

מן המפרשים

יהל אור: וב' כורסיין כו'. והן בינה ומלכות, וכן בעולמות - בריאה ועשייה, באדם - לבא ופומא כמש"ו. ועמודא דאמצעיתא (בספירות) ומט"ט (בעולמות) וקנה (באדם) הן שש מעלות לכסא. והכל כסא א', דכסא תחתון הוא שרפרף לכסא הדום רגליו כמ"ש ( חגיגה יד, א…

הסולם: דאיהו שמא מפרש וכו׳ : שהוא שם המפורש בעשרה מיני תהלים. שהם כנגד עשר ספירות, אף כאן המחשבה היא חכמה, הלב הוא בינה, הקנה ה״ס ז״א, שבו חג״ת נה״י שש טבעות הקנה. הפה הוא מלכות. ועם השורש שהוא כתר הם ע״ס. וע״כ ובשופר אין פוחתים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר